הרוח החיובית שנושבת מארמון האליזה מאווררת גם את הארנקים. לביקורם הממלכתי בישראל של נשיא צרפת ניקולא סרקוזי ורעייתו קרלה ברוני הצטרפו יותר ממאה אנשי עסקים צרפתים, חלקם מנכ"לים ויו"רים של חברות ענק, עם מסר אחד ברור: ישראל זה טוב לעסקים
sarkozy-israel

ניקולא סרקוזי

בון ביזנס

פורסם ב:|  27.6.2008

הרוח החיובית שנושבת מארמון האליזה, כך התברר השבוע, מאווררת גם את הארנקים. לביקורם הממלכתי בישראל של נשיא צרפת ניקולא סרקוזי ורעייתו קרלה ברוני הצטרפו יותר ממאה אנשי עסקים צרפתים, חלקם מנכ”לים ויו”רים של חברות ענק, עם מסר אחד ברור: איזראל, סה בון ביזנס.

צרפת היא אמנם מדינה קפיטליסטית עם שוק חופשי ומגזר פרטי עצמאי, אבל אנשי עסקים ישראלים וצרפתים העידו השבוע, כי לחילופי השלטון בארמון הנשיאות בצרפת יש השפעה אדירה על נכונותן של חברות צרפתיות לעשות עסקים בישראל. אחרי כעשר שנים שבהן ישראל נתפשה כמעט כמטרד במסדרונות השלטון בפאריס, מאזינה כיום הקהילה העסקית הצרפתית היטב לדברי הכיבושים שמרעיף סרקוזי על מדינת ישראל ועל העם היהודי. היא מביטה בו ובתשעת שרי הקבינט שבאו עמו השבוע לישראל, ומבינה: זה הזמן לעשות עסקים בישראל.

השבוע הם באו לכאן, ועוד איך. בהתאחדות התעשיינים הצרפתית (Medef), שלא קיימה ביקור בישראל זה יותר מעשור, העידו כי יחסית למדינה קטנה כמו ישראל, ויחסית להיקף הסחר בין שתי המדינות, המשלחת הכלכלית היתה גדולה באופן לא-פרופורציונלי. למשלחת הצטרפו אמנם כמה אנשי עסקים שרק חיפשו פוטו-אופ – חלקם חברים של סרקוזי, חלקם יהודים שלא הסכימו לוותר על הזדמנות להתלוות לנשיאם – אבל באו גם נציגים בכירים מענקית התקשורת פראנס טלקום, מיצרנית הרכב פז’ו, מחברת האנרגיה והתחבורה אלסטום, מיצרנית הלוויינים אריאנספאס ומחברת החשמל הצרפתית EDF. אם לשפוט לפי הרכב המשלחת, הרי שאת ירח הדבש בין ישראל לצרפת אפשר למדוד לא רק במלים, אלא גם ביורו.

את הכותרות הראשיות גנבו כמובן דבריו של סרקוזי בכנסת על עמידתה האיתנה של צרפת לצד ישראל אל מול המשבר הגרעיני עם איראן. אי אפשר היה להתעלם – ומי בכלל רצה להתעלם – מהאשה הראשונה שאתו, הדוגמנית-זמרת קרלה ברוני, שהאפילה על כל מי שלצדה. אבל יכול מאוד להיות שהפירות המוחשיים ביותר של הרומן הצרפתי הנוכחי יורגשו דווקא בתחום הכלכלי.

מבחינת המארח שמעון פרס, זה היה חלק מהותי מאוד בביקור. ביום שני בערב הזמין הנשיא לסעודה החגיגית במעונו כמה אנשי עסקים ישראלים, בהם מייסד צ’ק פוינט גיל שוויד ויו”ר התעשייה האווירית יאיר שמיר. בשולחן לצדם ישב הנספח הצבאי של נשיא צרפת. מי יודע, אמרו בלשכת פרס, אולי תצא כאן איזשהי עסקה?

באותו הזמן בתל אביב אירגנו מכון הייצוא, התאחדות התעשיינים ולשכת המסחר ישראל-צרפת קבלת פנים לחברי המשלחת העסקית. על צלוחיות קטנטנות של קבבוני דגים ופרוסות רוסטביף, ליד הבריכה הפתוחה במלון דייוויד אינטרקונטיננטל, זרמו כרטיסי הביקור כמו מים. יצרן רובוטים לניקוי בריכות עם מבטא כבד מדרום צרפת ניסה למצוא קניינים ישראלים; רושמי פטנטים מקומיים ביקשו לעניין משקיעים צרפתיים בהמצאה חדשה שזה עתה הגו; אליהם הצטרפו יהודים צרפתים שעלו לא מזמן לארץ, שמייצגים כאן חברות צרפתיות וטסים באופן קבוע בקו תל אביב-פאריס.

“הרבה מה ללמוד”

שמעון פרס (תצלום: הפורום הכלכלי העולמי)

שמעון פרס (תצלום: הפורום הכלכלי העולמי)

ברנאר אז’ז’, נשיא חברת אטמסיון (Atemation), שעוסקת בהטמעת טכנולוגיה ישראלית בציוד לחימה שמיוצר בצרפת, מפנה כמה דקות מזמנו כדי לפרש את השינוי באווירה. “הקהילה העסקית הצרפתית מרגישה שיש אור ירוק מהממשלה לעשות עסקים בישראל”, הוא אומר. “קשה לשים בדיוק את האצבע על התבטאות אחת או החלטת ממשלה מסוימת, אבל הכיוון ברור. לפני סרקוזי אנשי עסקים פחדו מאוד מהאפשרות ששותפות סחר בעולם הערבי יפגעו במי שיעשה עסקים עם ישראל. הממשלה החדשה בצרפת הבהירה באופן חד-משמעי: ‘אנחנו מאחוריכם, אל תחששו’”.

אבל יותר מכך, אומר אז’ז’, בביקור הנוכחי באה ממשלת צרפת לישראל כדי ללמוד על סיפור ההצלחה הישראלי. “משלחות גדולות שמתלוות לנשיאים צרפתים”, הוא אומר, “עסוקות בדרך כלל בשאלה איך לעזור, למשל באפריקה או במדינות אחרות במזרח התיכון. במקרה של ישראל, ברור לכולם שיש לצרפת גם הרבה מה ללמוד ולקחת מכאן, ולא רק לתת”.

המספרים מראים שאלה לא רק דיבורים. לפי נתונים שפירסמה התאחדות התעשיינים ערב ביקור סרקוזי, גדל היקף הסחר בין ישראל לצרפת בשנת 2007 בכ-16%, לעומת 2006, לכ-2.7 מיליארד דולר (מתוך זה, יצוא לצרפת 1.2 מיליארד דולר, וייבוא מצרפת כ-1.5 מיליארד דולר). לשם השוואה, באותה תקופה, גדל הסחר עם ארה”ב ב-12%.

אבל הנתון המדהים עוד יותר, החופף בדיוק לתקופה שסרקוזי נטל את מושכות השלטון בפאריס, הוא שבחמשת החודשים הראשונים של שנת 2008 גדל הייבוא מצרפת ב-37% לעומת חמשת החודשים הראשונים של 2007. בהתאחדות מציינים כי התחזקות השקל תרמה להגברת הייבוא מצרפת, אף כי המגמה ברורה וניכרת בכל הענפים. לפי נתונים של מכון הייצוא, בשנת 2007 גדל הייצוא הישראלי לצרפת ב-20%, כאשר מדובר בעלייה בכל הענפים – בהיי-טק, ביהלומים, בכימיקלים ובתעשיית הגומי והפלסטיק.

הערצה אינסופית

שי אגסי (תצלום: JD Lasica)

שי אגסי (תצלום: JD Lasica)

ביום שלישי בבוקר נטלו שוב המלים את הבכורה. בסמינר כלכלי לאנשי עסקים ישראלים וצרפתים, שהתקיים במלון מצודת דוד בירושלים, השתתפו מהצד הישראלי אישים בכירים כמו יו”ר טבע, אלי הורביץ, יזם הבנייה אלפרד אקירוב ויו”ר אסם גד פרופר. מהצד הצרפתי היו, בין השאר, ראשי יצרנית המטוסים EADS וחברת מוצרי העלית הרמס. אה כן, גם שר החוץ ברנאר קושנר, שרת הפנים מישל אליו מארי ועוד רשימה ארוכה של מכובדים היו שם. הפאנל הראשון עסק בשיתופי פעולה בתחום התשתיות, בראש ובראשונה בעניין פרויקט תעלת הימים, אך כולם חיכו בקוצר רוח לשימון (במלעיל) פרז, כפי שמכנים אותו הצרפתים, ולסרקוזי, שהגיעו בדיוק מנסיעת מבחן במכונית החשמלית החדשה שמקדם שי אגסי.

זה היה מפגן יוצא דופן של אהבה. השניים מכנים זה את זה “ניקולא היקר” ו”שמעון היקר” – אך ורק בשמות פרטיים. נשיא מדינת ישראל אמנם נראה כמי שראה כבר הכל בחייו, ועמיתו הצרפתי נראה כמו תלמיד ערב בחינה שלא נח לרגע, אבל הרגשות החמים ברורים לעין כל: פרס כינה את סרקוזי “נשיא העתיד”, ובכל מבט של הנשיא הצרפתי ניכרת הערצה אינסופית למדינאי הישראלי הוותיק.

מנאומו רב המליצות של פרס אף אחד לא הופתע. אחרי הכל, משפטים כמו “השמש אינה חברה בליגה הערבית” ו”בנק יותר טוב מטנק”, הפכו אותו כבר מזמן לנואם מבוקש ואהוד בכל פינה בעולם. וסרקוזי? הוא נשמע לפרקים ציוני יותר מהרצל.

לנגד עיניו של סרקוזי ניצב הצרפתי הממוצע, שבמרבית ימות השנה מתכנן את החופשה הגדולה של אוגוסט. מיד כשהוא חוזר ממנה, הוא מתחיל לתכנן את החופשה הבאה. בגיל 40 הוא מדבר כבר על הפנסיה. כאן, אמר סרקוזי, הוא פגש בחברה תוססת ודינמית, שמבחינת החידושים הטכנולוגיים וההמצאות מקבילה רק לעמק הסיליקון האמריקאי.

כלכלת צרפת, הוסיף, שסובלת זה שנים ארוכות ממיתון ומאווירת נכאים, חייבת ללמוד משהו מכלכלת ישראל. “אתם, עם הגב לים, בלי שום משאבי טבע ועם מציאות בלתי פוסקת של מלחמות וטרור”, אמר סרקוזי, “בניתם כאן דמוקרטיה משגשגת שאף עם אחר בעולם לא היה מצליח לבנות. הגיע הזמן שנתחיל לשתף פעולה ולהבין איך עשיתם את זה”.