"יציבות כלכלית אינה מטרה בפני עצמה, אלא כלי למלחמה בעוני": נשיא ברזיל לולה מסביר בראיון מיוחד מדוע דווקא הוא, שנבחר כתקוות השמאל, דבק במדיניות הכלכלית השמרנית של קודמיו. וגם - מה הוא חושב על ממשלת החמאס, הגרעין האיראני והכחשת השואה
lula

לואיש אינסיו לולה דה סילווה (תצלום: אז'נסיה ברזיל)

מסע בדרום אמריקה המתעוררת – פרק 4

פורסם ב:|  27.3.2006

נשיא ברזיל לולה עלה לשלטון בבחירות בסוף 2002 עם הבטחה גדולה. “מטרתי היא שכל ילד בברזיל יאכל שלוש ארוחות ביום”, אמר הנשיא החדש בנאום ההשבעה, והפך מיד לדמות נערצת בארצו ומחוץ לה. נשיאה החדש של ברזיל, המדינה החשובה והגדולה ביבשת, סלל למעשה את הדרך לסדרת מנהיגי השמאל שעלו מאז לשלטון בדרום אמריקה.

הרטוריקה שליוותה את לולה בדרכו לשלטון היתה רדיקלית למדי. הוא נהג לתקוף בחריפות את קרן המטבע הבינלאומית ואת מדיניות השוק, כמי שאחראים למצוקותיה של ברזיל. היה זה אך טבעי למנהיג שמאל, שצמח מתוך איגוד עובדי המתכת בסאו פאולו, שאיבד את אחת מאצבעותיו בעבודה במחרטה, להוביל קו כלכלי כזה.

אבל ערב הבחירות ב-2002, שהיו הפעם הרביעית שלולה מתמודד על התפקיד, החלו השווקים להגיב בעצבנות לנוכח הסקרים שהראו שהוא המועמד המוביל. כדי להרגיע את עולם העסקים הברזילאי ואת השווקים הבינלאומיים – ברזיל היא הכלכלה התשיעית בגודלה בעולם – החליט לולה על תפנית. הוא החליף את החולצות שנהג ללבוש בחליפות מהודרות (לפי השמועה, רכש חלק מהן בדאסלו), ופירסם “מכתב לברזילאים” ובו הבטיח לקיים את כל ההתחייבויות הכלכליות של הממשלה הקודמת. לולה הבטיח בכך, למעשה, לא לסטות מהמדיניות הכלכלית שהנהיג קודמו, שנגדה יצא בחריפות רבה כל כך. את התפנית הזאת ליוו כרזות ברוח מפייסת: “לוליניו – שלום ואהבה”.

“כשנשאלתי לפני שנים רבות אם אני קומוניסט”, אומר נשיא ברזיל בראיון ל”הארץ”, “עניתי שאני חרט. אינני מאמין בתבניות אידיאולוגיות. אני סבור שכל מדינה צריכה למצוא את דרכה שלה, לפי האינטרסים הלאומיים שלה”.

לדבריו, לנוכח המצב הרגיש ששרר במשק הברזילאי כשעלה לשלטון, לא היתה לו ברירה אלא לנסות לייצב את המשק. אבל, הוא אומר, “יציבות כלכלית ומשמעת תקציבית אינם מטרה בפני עצמה, אלא כלי להשגת מטרותינו. איני נמצא בעמדה שבה אני יכול להתייחס לכלכלה הישראלית, אבל אני יכול להתייחס לניסיונה של ברזיל. ממשלתי הבטיחה שיציבות כלכלית תהפוך לכלי במלחמה בעוני, ברעב ובאי-שוויון – ולא לתירוץ להגדיל את אי הצדק החברתי. אם אתה רוצה הגדרה, הייתי אומר שהמודל שלנו מציב את האדם, במיוחד את החלש, קודם. לברזיל יש עדיין דרך ארוכה כדי לפתור את בעיותיה, אבל בשלוש השנים האחרונות הראינו שאחריות כלכלית ומשמעת תקציבית יכולות להיות נכס בדרך להשגת צמיחה כלכלית”.

איך אתה מסביר את התנודה הפוליטית שמאלה שמתרחשת בדרום אמריקה?

“למרות ההבדלים בין המדינות ובין האוריינטציה הפוליטית השונה של המשטרים, יש לנו הרבה מטרות משותפות. בין אם מדובר בנשיא קולומביה, אלווארו אוריבה, ובין אם בנשיא ונצואלה, הוגו צ’אווס, אנחנו חולקים את אותו רצון עמוק להוציא אנשים מעוני, להפחית את האי-שוויון ולייצר שיתוף פעולה אזורי”.

דווקא מדיניות החוץ

לולה עם פידל קסטרו, 2003 (תצלום: אז'נסיה ברזיל)

לולה עם פידל קסטרו, 2003 (תצלום: אז'נסיה ברזיל)

ראול סיבקי מהמגזין “ברצ’ה” אומר שהתופעה המעניינת ביותר במשטרו של לולה היא מדיניות החוץ שלו, שמנסה לאזן את הדומיננטיות של ארצות הברית באזור. לולה מנסה לפשר לדוגמה בין ואשינגטון לוונצואלה, ומנסה לסייע בבוליביה ואקוודור. כך הוא מנסה להפוך לשחקן בזירה הפוליטית האזורית והעולמית, ובמקביל לשמור על יחסים טובים עם ארצות הברית.

לולה: “ברזיל היתה תמיד מחויבת לשיתופיות ולפתרון בדרכי שלום של בעיות ביטחון יוצאות דופן במסגרת האו”ם. ברור שהרבה מבעיות הביטחון בעולם מתעצמות לנוכח תנאים כלכליים וחברתיים קשים שבהם חיים מיליונים של בני אדם. בשל כך, ניסיתי לרתום את הקהילה הבינלאומית ואת המדינות המפותחות למאבק עולמי בעוני וברעב. זה האיום הבסיסי, ויש לו רק פתרון עולמי, שמבוסס על סולידריות ושיתוף פעולה”.

האם ברזיל יכולה ליצור ברית כלכלית עם סין, הודו ומדינות מתפתחות אחרות וליצור משקל נגד לאיחוד האירופי ולארצות הברית?

“אנחנו מקווים לחזק את הקשרים עם סין, הודו ומדינות מתפתחות אחרות, וגם עם האיחוד האירופי וארצות הברית. שתי המגמות האלה משלימות אחת את השנייה. אנחנו לא מעוניינים בתפקיד של ‘מתעמת’ עם שחקנים אחרים. אנחנו מעוניינים למלא תפקיד קונסטרוקטיווי ולקדם איזון ושיתופיות”.

בשנתיים האחרונות קידמת דיאלוג משמעותי עם העולם הערבי, בין היתר על ידי כינוס פסגה לטינו-אמריקאית-ערבית בברזיליה. האם המטרה היא כלכלית בלבד או שמדובר בניסיון ליצור משקל נגד להגמוניה האמריקאית באזור?

“הדיאלוג עם העולם הערבי הוא חלק משינוי כללי יותר במדיניות החוץ. אנחנו מעוניינים לשפר את הקשרים המסחריים, הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים עם מדינות מתפתחות. המדיניות החדשה הזאת כוללת את אפריקה, אסיה ומדינות מתפתחות גדולות אחרות, כמו רוסיה, דרום אפריקה, הודו וסין. ההשפעה החזקה של הציוויליזציה הערבית ביצירת התרבות האיברית וחשיבות ההגירה הערבית ביצירת החברה הברזילאית הכרחיים כדי להבין את המקום המיוחד ששמור לעולם הערבי ביחסי החוץ של ברזיל. מטרת הפסגה בברזיליה במאי 2005 היתה לצמצם את המרחק בין שני אזורים של העולם המתפתח”.

פתרון של שלום

לולה עם ג'ורג' בוש (תצלום: אז'נסיה ברזיל)

לולה עם ג'ורג' בוש (תצלום: אז'נסיה ברזיל)

מה עמדת ממשלתך כלפי ניצחון החמאס בבחירות?

“כל המשקיפים הבינלאומיים, כולל המשלחת הברזילאית, אישרו שתהליך הבחירות היה לגיטימי ושיקף בצורה ראויה את רצון העם בפלשתין. ברזיל תומכת באופן מסורתי בזכות העם הפלשתיני להגדרה עצמית ולמדינה עצמאית וריבונית, שתחיה בשלום לצד ישראל. ברזיל מוכנה לקיים דיאלוג עם כל ממשלה פלשתינית שתהיה מחויבת לתהליך השלום ושתכיר בזכותה של ישראל להתקיים”.

מה עמדת ברזיל בעניין פרויקט הגרעין האיראני ובעניין ההערות שהשמיע נשיא איראן על השואה?

“ברזיל מאמינה שלכל חברי האמנה לאי הפצת נשק גרעיני יש זכות לפתח, לייצר ולהשתמש באנרגיה גרעינית למטרות שלום. בישיבה האחרונה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אמר נציג ברזיל כי יש להמשיך לדון בסוכנות בעניין האיראני, ושכל המאמצים צריכים להיות מופנים לעבר פתרון של שלום.

“לגבי החלק השני, עמדת ברזיל ברורה: אנו דוחים כל הכחשה של השואה כאירוע היסטורי. אחרי מלחמת העולם השנייה ברזיל קיבלה מאות יהודים ששרדו את רצח העם שנעשה על ידי המשטר הנאצי. אין לשכוח גם את מורשתו של השגריר הברזילאי בפאריס, סוסה דאנטש, שבמהלך המלחמה העניק ויזות ברזילאיות למאות יהודים, ובכך הציל אותם מהנאצים”.

לולה יתמודד שוב בסוף השנה בבחירות לנשיאות. אחרי תקופה ארוכה של דשדוש בסקרים, בעיקר בגלל גל של פרשיות שחיתות שחייבו את התפטרותו של שר האוצר במארס, הפך לולה שוב למועמד מוביל, וההערכה כעת היא שיש לו סיכויים טובים לזכות. לדברי ג’וזה בארלה מהמגזין “וז’ה”, “לולה הוא עדיין הפוליטיקאי הכי כריזמטי במדינה”.