דם רע

פורסם ב: הארץ  |  2.9.2005

על מה בעצם התנהל בחודש האחרון הסכסוך בין הוותיקן לישראל, שהגיע לסיומו בשבוע שעבר באיגרת ששלח ראש הממשלה, אריאל שרון, למזכיר המדינה של הוותיקן, הקרדינל אנג’לו סודאנו? מהזווית הישראלית הסכסוך לכאורה פשוט, ועיקרו העובדה שהאפיפיור נמנע מלגנות את הפיגוע בנתניה ב-12 ביולי. אבל מצד הוותיקן הפרשה נראית מורכבת יותר, ונוגעת להתקדמות האטית במשא ומתן שמתנהל בין המדינות ×–×” כמה שנים על הסכם סופי להסדרת היחסים. בכל מקרה, אומרים פרשנים לענייני הוותיקן, הפרשה והטונים החריפים שאליה ×”×’×™×¢×” מעידים יותר מכל על “הדם הרע” בין ישראל לבין הכס הקדוש.

הפרשה החלה ב-24 ביולי, ב”דרשת האנג’לוס” השבועית של האפיפיור בנדיקטוס ×”-16. בסיום הדרשה ×’×™× ×” האפיפיור את “מעשי הטרור המתועבים שגרמו מוות, הרס וסבל בכמה מדינות, בהן מצרים, טורקיה, עיראק ובריטניה”. למחרת זימן משרד החוץ הישראלי את שגריר הוותיקן בישראל, פייטרו סמבי, ל”הבעת תרעומת”, ופירסם הודעה שלפיה השמטת הפיגוע בנתניה “זועקת לשמים” ולא יכולה להתפרש “אלא כמתן הכשר לביצוע מעשי טרור כלפי יהודים”.

עוד באותו ערב הגיבה דוברות הוותיקן: “בנדיקטוס ×”-16 התייחס במפורש להתקפות ב’ימים האחרונים’. מפתיע שכוונתו של האב הקדוש עוותה בצורה כזאת, לנוכח ההתבטאויות הרבות של הכנסייה ושל בנדיקטוס ×”-16 נגד כל צורה של טרור, יהא אשר יהא מקורו ויהא אשר יהא יעדו. מובן מאליו שהפיגוע הקשה בנתניה נכלל בגינוי הכללי לטרור”.

חילופי הדברים לא הסתיימו כאן ולמעשה הפרשה רק צברה תאוצה. ב-26 ביוני העניק ראש חטיבת תפוצות ודתות במשרד החוץ וראש הצוות למו”מ עם הוותיקן, נמרוד ברקן, ראיון לעיתון “×’’רוזלם פוסט”. ברקן התלונן על שבמשך שנים ישראל הביעה מחאה שקטה בתגובה לכך שהאפיפיור הקודם, יוחנן פאולוס השני, נמנע מלגנות פיגועים בישראל. “מכיוון שהם מעולם לא שילמו מחיר על אי גינוי הטרור”, הוא אמר, “הם המשיכו לעשות זאת. אם הם יבינו שלא נעבור על כך לסדר היום, אולי הם ישנו את דרכיהם”. ברקן גם שאל: “מה יכול להיות יותר גרוע מלרמוז שזה בסדר להרוג יהודים?”

“מסך של עשן”

×‘× ×“×™×§×˜×•×¡ ×”-16 (תצלום: פט קוסג)

בעקבות הראיון פירסמה ב-28 ביולי דוברות הוותיקן הודעה חריפה במיוחד שבה כינתה את טענות ישראל “אמתלה”. “לא בכל פיגוע ניתן ×”×™×” לפרסם גינוי”, נכתב בהודעה, “בין השאר בגלל תגובת ישראל שלא תמיד היתה בהתאם לחוק הבינלאומי”. בהודעה נאמר שהטענות נגד האפיפיור הקודם “מנוגדות לאמת ההיסטורית” ו”יכולות לשרת רק את מי שמעוניין ללבות עוינות”. מכל מקום, צוין, כפי שממשלת ישראל לא מעוניינת לקבל תכתיבים מאחרים, כך גם “הכס הקדוש לא יכול לקבל הוראות בנוגע לתוכן הצהרותיו”.

חילופי הדברים האלה, שנדונו בהרחבה בכלי התקשורת האיטלקיים והקתוליים ותוארו כאחד מרגעי המשבר הקשים ביחסי ישראל והוותיקן ב-40 השנים האחרונות, נראו כבר מהרגע הראשון לגורמים כנסייתיים בישראל כקשורים למשא ומתן בין שתי המדינות. האחראי מטעם הכנסייה על המקומות הקדושים בישראל, פייר-בטיסטה פיצאבלה, אמר השבוע ל”הארץ” שמדובר ב”משבר חריף ויוצא דופן, שאף אחד לא ציפה לו”. לדבריו, שני הצדדים חרגו מפרופורציה ו”החריפות הפתאומית של ההתבטאויות מעידה שיש משהו לא נוח ביחסים”.

מיד עם זימונו של השגריר סמבי למשרד החוץ צוטטו באיטליה “מקורות כנסייתיים בירושלים” כאומרים שמדובר ב”מסך עשן שנועד להסתיר את החלטת משרד החוץ לנטוש את המו”מ עם הכס הקדוש”. לדברי המקורות, פגישה שתוכננה לצוותי המשא ומתן ב-25 ביולי בוטלה.

כמה ימים אחר כך העניק הד”ר דוד יגר, היועץ המשפטי של משלחת הכס הקדוש למו”מ עם ישראל, ראיון לאתר האינטרנט הקתולי “אסיה ניוז” ובו פרשנות למונח “אמתלה” שהופיע בהודעת הוותיקן. “פקיד במשרד החוץ לא הכין שיעורי בית לקראת הפגישה המתוכננת ב-25 ביולי, ובשל כך נדרש ברגע האחרון לתירוץ כדי לבטל את הפגישה”, הוא הסביר. יגר טען שנציגים ישראלים מעוררים ×–×” זמן רב קשיים במשא ומתן, ושכמה פגישות קודמות בוטלו בזו אחר זו מסיבות שונות.

על העובדה שמבחינת הוותיקן העניין כולו קשור קשר הדוק למשא ומתן מעידה איגרת ששיגר בתחילת אוגוסט סודאנו, שתפקידו מקביל לזה של ראש ממשלה. באיגרת לא התייחס סודאנו כלל לעניין הפיגוע ובמקום זה התייחס בהרחבה למצב המשא ומתן.הסכם היסוד לכינון היחסים בין ישראל לוותיקן נחתם בדצמבר 1993. מאז כבר הוחלפו שגרירים ויוחנן פאולוס השני קיים ביקור מתוקשר בארץ הקודש, אבל הסכם סופי להסדרת היחסים עדיין לא נחתם.

שינוי במעמד המשפטי

×›× ×¡×™×™×ª הדורמיציון בירושלים (תצלום: אלן קורדובה)

יגר אמר השבוע ל”הארץ” שהמשא ומתן, שהתחיל במארס 1999, ×”×™×” אמור להסתיים בתוך שנתיים אך עדיין לא ×”×’×™×¢ לסיומו. על הפרק, לדבריו, עומדות דרישות הכנסייה בענייני רכוש ומיסוי. לפי יגר, הכנסייה תובעת להשיב נכסים שאבדו לה מאז הקמת המדינה בגלל הפקעה או הרס. מדובר במבנים ובקרקעות שישראל הכריזה עליהם כשטח ציבורי או בנכסים שגורמים פרטיים השתלטו עליהם.

עניין נוסף שדורשת הכנסייה הוא שינוי במעמדה המשפטי, שכן כיום היא כפופה לחקיקה מנדטורית מ-1924 הקובעת שלבתי המשפט אין סמכות לדון בסכסוכים בעלי אופי דתי. סכסוכים כאלה מופנים לרשות המבצעת. בתחום המיסוי מעוניין הוותיקן לכנס במסמך אחד את כל התקנות והחוקים הנוגעים למשטר המיסוי על נכסי הכנסייה. בפועל מדובר בהענקת פטור ממיסוי על נכסים רבים, שלדברי יגר מעוגן בחקיקה הבינלאומית ובהכרזת האו”ם מכ”ט בנובמבר 1947.

על העובדה שאין הסכם מסכימים שני הצדדים; על הסיבה לכך, כצפוי, אין הסכמה. פקידים בירושלים ביטלו השבוע את הטענה שהשמיע יגר שלפיה הפרשה היא אמתלה לביטול פגישת צוותי המשא ומתן (“שטויות במיץ עגבניות”, אמר אחד מהם). מלבד זאת, הם מציינים, בחודשים האחרונים הציעה ישראל “עסקת חבילה” לוותיקן לסיום המשא ומתן, אלא שהכס הקדוש דחה אותה. למעשה, הקוץ מבחינת ישראל הוא דרישת הוותיקן לקבוע שהפטור ממס לא ×™×”×™×” תלוי בשינויים עתידיים במשטר המיסוי הישראלי. העניין, אומרים בירושלים, הוא פחות כלכלי (“מדובר במיליונים”, לדבריהם) ויותר עקרוני. ישראל רואה בתביעה הזאת יצירת מעמד חוץ טריטוריאלי לכנסייה הקתולית בישראל, ולכך היא אינה מוכנה.

ב-23 באוגוסט, באמצע השבוע שעבר, העביר שגריר ישראל בוותיקן, עודד בן חור, איגרת משרון לקרדינל סודאנו. באיגרת נכתב שהאפיפיור הוא ידיד אמת של ישראל, יש בה הבעת צער על אי אזכורו של הפיגוע בנתניה והבטחה של ראש הממשלה לפעול לקידומו של המשא ומתן. סודאנו אמר באותה הזדמנות לבן חור שאי הכללתה של ישראל ברשימת המדינות היתה “השמטה לא מכוונת”. השניים הסכימו שההתבטאויות שנשמעו משני הצדדים היו מוגזמות והכריזו שהפרשה נגמרה. באמצע החודש הקרוב ייצא לפועל, כמתוכנן, ביקורם של הרבנים הראשיים בוותיקן, ובנובמבר עתיד הנשיא משה קצב להיפגש עם האפיפיור ברומא.

“לא לעלות על בריקדות”

×™×•×—× ×Ÿ פאולוס ×”×©× ×™

ובכל זאת, נותרה בעינה השאלה מה הביא לטונים החריפים שליוו את הפרשה כולה. ישראל טוענת שכדי להילחם בתופעת הטרור יש למנוע את ההבדלה שעושים רבים בין טרור בינלאומי לטרור מקומי-פלשתינאי. אבל לורנצו קרימונזי, כתב העיתון האיטלקי “קוריירה דלה סרה” שהשתתף בסיקור הפרשה מירושלים, סבור שהצהרת האפיפיור באנג’לוס היתה רק הזרז: “יש אווירה מורעלת בין שני הצדדים. הוותיקן סבור שהצד הישראלי לא ממלא את התחייבויותיו. בוותיקן חושבים, ‘הישראלים לא רק שלא רוצים להתקדם, גם לא אכפת להם’. תמיד יש כאן נושאים אחרים על הפרק, ההתנתקות מעזה לדוגמה. בוותיקן מרגישים שהצד הישראלי מתעלם מהם, והם כועסים”. לדבריו, הוותיקן מרגיש שישראל קיבלה את מה שרצתה ב-1993 (הכרה במדינת ישראל) ומאז היא מסרבת להתקדם במשא ומתן.

לואיג’×™ אקטולי, מומחה הוותיקן של “קוריירה דלה סרה”, סבור שהאשמה בסכסוך האחרון מוטלת על הדרג הפקידותי בשני הצדדים ולא על דרג המנהיגים. “יש דם רע בין ישראל לוותיקן”, הוא אומר, “שתי הפקידויות לא אוהבות אחת את השנייה. הוותיקן במשך זמן רב לא הכיר בישראל, וישראל לא רצתה להכיר במעמד המיוחד של הוותיקן. יש היסטוריה ארוכה של ניכור וחוסר ידידות בין שני הצדדים. שני הצדדים נמצאים עדיין רחוק ×–×” מזה, וכל העניין נובע בעצם מזה. שני העולמות עדיין לא מבינים אחד את השני”.

אקטולי אומר שהטעות שנעשתה בהשמטת שמה של ישראל מרשימת המדינות שנפגעו מטרור נובעת מהפקידות בוותיקן, שכן האפיפיור לא כותב את הדרשות בעצמו. בנוסף לכך, בצעד חסר תקדים פירסם השבוע דובר הוותיקן, חואקים נווארו-ואלס, הודעה שבה טען שאין לו קשר להצהרות שפירסמה דוברות הוותיקן בזמן המשבר, שכן הוא כלל לא ×”×™×” ברומא באותה עת. “אינני אויב של ישראל והקשיים ביחסים עמה אינם באשמתי”, הוא אמר. לדברי אקטולי, מדובר בהודעה ראשונה מסוגה של דובר הוותיקן.

גם בישראל הועלו טענות פנימיות על דרך הטיפול במשבר. פקידים בירושלים טוענים שמשרד החוץ ומשרד ראש הממשלה היו מתואמים, אך בלשכת ראש הממשלה מתחו ביקורת על ההתנהלות בפרשה. יועץ ראש הממשלה, רענן גיסין, אמר: “זו היתה מריבה חסרת תועלת ומיותרת. רוב ההישגים בעבר עם הוותיקן הושגו בשקט ולא בהצהרות בומבסטיות. אצלנו אמרו ‘אנחנו נראה להם’. הוותיקן מאוד רגיש לתדמית שלו, ואנחנו לפעמים מתייחסים אליו בצורה שגויה. לא ×”×™×” צריך לעלות על בריקדות. ×”×™×” צריך ללכת ולדבר באופן דיסקרטי”.