להרף עין היתה אליאן קרפ-טולדו ההילרי קלינטון של פרו, לאחר שסייעה לבעלה להדיח את הרודן אלברטו פוג'ימורי. אבל אז טענו העיתונים כי הג'ינג'ית הישראלית הוציאה יותר מרבע מיליון דולר על נעליים ופרחים לארמון. ראיון ראשון ממקום גלותה בארצות הברית
karp-toledo1

אליאן קרפ-טולדו

אני עוד אחזור

פורסם ב:|  30.3.2007

פאלו אלטו. סלון ביתה של אליאן קרפ-טולדו הוא תפאורה מושלמת לחייה מלאי הניגודים. כמעט שום דבר בו אינו משתלב בזה שלצדו. כורסת עץ מרופדת בד כחול עם נקודות לבנות ניצבת מול כורסת מתכת עם ריפוד עור עבה. שעון אורלוגין כבד, חום כהה, כזה שמוצאים בחנויות עתיקות, משקיף על זר צבעונים אדומים עזים ותצלומים אמנותיים בשחור לבן תלויים ליד תמונות אבסטרקט במשיכות מכחול חזקות.

זה מתאים לקרפ-טולדו – בת לניצולי שואה שהתאהבה באינדיאנים של יבשת אמריקה, חניכת השומר הצעיר שעבדה בבנק העולמי, וג’ינג’ית לבנבנה שנישאה לגבר אינדיאני. אבל, היא אומרת, העיצוב הזה לא שלה. זה רק בית ארעי. הבית, בה”א הידיעה, עדיין נמצא בפרו. את הבית הזה בפאלו אלטו קליפורניה שכרה מפרופסור עמית באוניברסיטת סטנפורד, שם היא ובעלה, נשיא פרו לשעבר אלחנדרו טולדו, מלמדים מאז סיים את כהונתו בקיץ האחרון.

קרפ-טולדו, בת 54, נראית צעירה מגילה. רזה, עם גוף של נערה מתבגרת ופנים נקיות מאיפור, היא באה ויוצאת מחדר העבודה, שולפת משתי המזוודות שלקחה אתה מפרו עוד ועוד ספרים וחוברות, כדי להראות מה היא ובעלה הספיקו לעשות בפרו בכהונתו בת חמש השנים. תמונה משותפת עם אריאל שרון בביקור ממלכתי שערך הזוג הנשיאותי בישראל, גרפים עולים ויורדים של תל”ג ויצוא ויבוא, ואינסוף תמונות של “הגברת הראשונה”, “לה פרימרה דאמה דה לה נסיון”, בבגדים אינדיאניים מסורתיים בהרי האנדים הרחוקים.

היא מתגעגעת לפרו, בעיקר לביקורים ההם בהרים וליחסים המיוחדים שפיתחה במהלך השנים עם בני השבטים האינדיאניים. קצת פחות היא מתגעגעת לאליטה הלבנה בבירה לימה, לפוליטיקאים ולאנשי ההון, שלדבריה עשו הכל כדי למרר את חייה וחיי בעלה בשבע השנים האחרונות. בסופו של דבר, החיים במדינה שהיא אוהבת כל כך ושבה חייתה בעשור האחרון, הפכו לבלתי נסבלים, וכעת היא במעין גלות מרצון.

“לא ברחתי”, היא אומרת בראיון ראשון מאז שהיא ובעלה עזבו את פרו, “אבל רציתי לחיות כמו כל אדם נורמלי. רציתי ללכת ברחוב בלי שאף אחד יכיר אותי. כאן אני יכולה להסתובב מבלי שאף עיתונאי ירדוף אחרי. לא נולדתי למשפחה עשירה, וכל חיי עבדתי. גם עכשיו אני צריכה לעבוד, ובפרו אני לא יכולה לעבוד יותר. אנשים פוחדים להעסיק אותי, מסיבות פוליטיות. האנשים שעכשיו בשלטון רוצים שכל בני טולדו ייעלמו או ימותו, כדי שאף אחד לא יזכור שהם אי פעם היו בכלל. רק באחרונה נודע לנו שכמה אנשי ניקיון שעבדו בארמון הנשיאות הרבה שנים פוטרו בגלל ששם המשפחה שלהם הוא טולדו, אפילו שאין להם שום קשר לבעלי. הם אפילו לא מאותו הכפר”.

הקריירה הפוליטית שלה התחילה לפני עשר שנים. קודם לכן הרצתה בסטנפורד ובאוניברסיטה של לימה, ועבדה בכמה בנקים בינלאומיים. בתחילת שנות ה-90 חייתה בישראל ועבדה בבנק לאומי. כשחזרה לפרו ב-97′ והצטרפה לקמפיין של בעלה אלחנדרו, היו שהשוו אותה להילרי קלינטון ולאווה פרון. לראשונה, בגלל הדעות המוצקות והמעורבות הפוליטית, ולשנייה – בגלל הקשר החזק עם העם.

אבל מי שקורא בשנים האחרונות עיתונים בפרו מתרשם שמדובר יותר בכפילה של אימלדה מרקוס – אשה שאפתנית ומניפולטיווית, שמושכת בחוטים ומתמרנת את בעלה, ומוציאה הון תועפות מקופת המדינה על שמלות, אוכל לכלבים ומשקאות חריפים. ועדת חקירה מטעם הפרלמנט הפרואני חוקרת בימים אלה את התנהלותה של קרפ-טולדו בזמן שלטון בעלה, וכמה חברי קונגרס קראו ליו”ר הוועדה לבקש את עזרת האינטרפול בהבאתה לעדות. קרפ-טולדו מבוקשת לעדות בלבד, שכן אנשי לשכתה הם אלה שחשודים בהעברת הכסף.

את מתכוונת לנסוע לפרו ולהתייצב לעדות?

“לא. אמרתי כבר כל מה שהיה לי להגיד למבקר המדינה שם. הכל רשום אצלו. אין שום דבר חדש. כל ועדת החקירה הזאת נמצאת בידי המפלגה האופוזיציונית לבעלי (APRA). אין להם שום מידע מבוסס. אין להם שום דבר. הם יכולים לעשות רעש גדול והצגות בתקשורת, אבל אין בכך שום אמת. זה צעד פוליטי נגד בעלי ונגדי. הוא הנשיא היחיד בעשרים השנים האחרונות שסיים את הכהונה עם אחוזי תמיכה גבוהים של הציבור. זה בדיוק מה שהנשיא הנוכחי, אלן גרסיה, רוצה למחוק מתודעת הציבור. הוא מבזבז את כל הזמן שלו על התעסקות בפרשה הזאת ובהמצאת סיפורים. אין שום אמת באף אחד מהאישומים נגדי. אין אפילו פרט מידע אחד שהוא נכון. הכל המצאה. אני לא זונה, מעולם לא הייתי זונה – אבל איך אני יכולה להוכיח את זה? אין לי דרך להוכיח את זה, אם באים חברי פרלמנט מכובדים ואומרים את זה. מה אני יכולה לעשות? איך אני יכולה להראות לעולם שזה הכל המצאה מאל”ף ועד ת”ו?”

את חוששת מצו מעצר של האינטרפול?

“הם הרי יכולים לבוא לקחת אותי. אני לא מתחבאת. זה מגוחך. אני מלמדת כל יום בסטנפורד. אין שום דבר כזה כמו צו מעצר של האינטרפול. ממילא, אני חושבת שמחוץ לפרו רשויות החוק זקוקות לפחות לקצת הוכחות”.

חברי קונגרס טוענים שבמשך ארבעה חודשים, ב-2001-2002, ביזבזת רבע מיליון דולר על בגדים, ביקורים במספרה ואוכל.

“זה לא נכון. הם לקחו כל מיני סעיפים שלא קשורים אלי בכלל, וחיברו אותם כדי ליצור את הרושם שהוצאתי סכום כזה. כמו למשל, מדים לכל אנשי המשמר הנשיאותי לחמש שנים. זה אחד הסעיפים ב-250 אלף דולר. או למשל, אוכל לכלבים ששומרים על הארמון. הם גם אומרים שקניתי פרחים. כן, נכון, קניתי פרחים. לא ב-250 אלף דולר, אבל זה נכון שקניתי פרחים. אתה יודע באיזה מצב היה הארמון כשנכנסנו אליו ב-2001? הנשיא הקודם פוג’ימורי לא גר בארמון, הוא גר במרתפים של ראש שירותי הביטחון שלו, מונטסינוס. והמצב בארמון היה נורא. היו ג’וקים במטבח. הכל היה מלוכלך. בימים הראשונים כולנו קיבלנו הרעלת קיבה. אני אולי קניתי פרחים, אבל פוג’ימורי קנה סמים ונשק. זה כל ההבדל בינינו”.

הנשיא האינדיאני הראשון

אלברטו פוג'ימורי

אלברטו פוג'ימורי

אלחנדרו טולדו נבחר לנשיא פרו ב-2001 לאחר שתי כהונות של אלברטו פוג’ימורי במהלך שנות ה-90. פרו באותם ימים היתה ללא ספק אחת המדינות המושחתות בעולם, כאשר על המלאכה מנצחים פוג’ימורי עצמו וראש שירותי הביטחון שלו, ולדימירו מונטסינוס, שזכה לכינוי רספוטין. השניים הפכו את פרו למדינה שבה הכל נקנה בכסף (“6,000 דולר לידיעה בעמוד ראשון”, אומרת קרפ-טולדו), בכלל זה שופטים, חברי קונגרס ועיתונאים. לפני הבחירות שבהן הודח פוג’ימורי התגלו אלפי קלטות וידיאו, שבהן נראו אנשי מונטסינוס מאיימים על פוליטיקאים וסוחטים מהם התחייבות לתמוך בנשיא. חלק מהקלטות כללו סיטואציות מביכות, כמו התרועעות עם זונות ושימוש בסמים.

בזמן שמונטסינוס ופוג’ימורי העמידו פנים שהם משתפים פעולה עם שלטונות ארצות הברית במאבק בסחר בסמים, מילאו השניים תפקיד מרכזי בסחר הזה בארצם. מאפיונרים פרואנים סיפרו מאוחר יותר כי מונטסינוס העמיד לרשותם שדה תעופה צבאי, ובמטוסו הפרטי של פוג’ימורי התגלו בהזדמנות אחת מאות קילוגרמים של קוקאין. השניים גם שיתפו פעולה בהלבנת כסף, בסחר בנשק ובהעברתו למחתרת השמאל הקולומביאנית FARC. כשנפתח משפטו של מונטסינוס ב-2003, התברר שבמהלך השנים העביר לכיסו הפרטי 200 מיליון דולר.

בו-בזמן הפכו השניים את פרו לדיקטטורה של ממש, עם איומים על חייהם של מתנגדים פוליטיים, הגבלות חמורות על חופש העיתונות והזמנת התנקשויות על ידי יחידות חיסול. קרפ-טולדו זוכרת בהתרגשות את הימים שקדמו לבחירות שבהן ניצח בעלה, ואומרת שהשניים היו אחד היעדים המרכזיים למתקפה מצד מונטסינוס. במהלך הקמפיין קיבל בעלה לא פחות מ-117 איומים על חייו מצד אנשי מונטסינוס, וקרפ-טולדו זוכרת עדיין את שיחות הטלפון המאיימות, בסגנון “אתם לא יודעים במה אתם מסתבכים, תצאו מזה כל עוד אתם יכולים”. באחת מהפגנות האלפים ששטפו את פרו ב-2000, בדרישה לסילוקו של פוג’ימורי, נפגעה קרפ-טולדו מגז מדמיע מטווח קצר ונגררה מהמקום על ידי חבריה.

שלטונו של פוג’ימורי בפרו הסתיים כאשר באקט חסר תקדים נמלט הנשיא מהמדינה, והגיש את התפטרותו באמצעות פקס מהמטוס. עלייתו לשלטון של טולדו נתפסה בפרו כדף חדש וכהזדמנות לעשות קצת סדר במדינה הכאוטית והמושחתת עד היסוד. לא הוא ולא היא היו פוליטיקאים מקצועיים. הוא יצא מכפר אינדיאני קטן, בן למשפחה ענייה בת 16 נפשות. את רוב חייו המקצועיים עשה באקדמיה ובבנק העולמי. לכן, לא היה מועמד טוב יותר ממנו לנקות את המערכת.

עם עלייתו לשלטון פתח טולדו בחקירה רחבת היקף על השחיתות בתקופת פוג’ימורי. במסגרת הוועדה שחקרה את התנהלות קודמו, נמנו לא פחות מ-1,400 אישים בכירים חשודים בשחיתות, בהם שופטים עליונים, אנשי השירות החשאי, חברי פרלמנט, אנשי עסקים ובעלי תחנות טלוויזיה. זו נחשבה לחקירה המקיפה ביותר בתולדות אמריקה הלטינית.

אבל היתה עוד סיבה להתרגשות. טולדו היה הנשיא הראשון ממוצא אינדיאני. במדינה שבה יותר מ-50% מהאוכלוסייה הם ממוצא אינדיאני נדרשו כמעט 200 שנה מאז העצמאות כדי שבן לתושביה המקוריים של היבשת יעמוד בראש הרשות המבצעת.

בעניין הזה היתה קרפ-טולדו הקלף המנצח שלצדו. פרשנים בפרו ומחוץ לה מסכימים שניצחונו של טולדו בבחירות שייך במידה רבה גם לה. “בלי אליאן קרפ”, אמר ב-2000 הרנאן צ’פארו מלו, בעל חברת סקרים פרואנית, “טולדו לא היה מצליח ליצור דימוי יציב של מי שמסוגל להוות חלופה לפוג’ימורי”. גם בראיון היא מדברת פעמים רבות בגוף ראשון רבים – “עשינו”, “נבחרנו”. העובדה שעמדה לצדו כל הזמן, הכריזמטיות והכושר הרטורי שלה, ומעל הכל, שליטתה בשפה האינדיאנית קצ’ואה, הודות למקצועה כאנתרופולוגית, העניקו לטולדו תנופה, ויצרו לשניים את הדימוי המהפכני של מי שעומדים לשרת את האינטרסים של העם, ולא של האליטות. זה גם בדיוק מה שהביא עליה, היא אומרת, את כעסן.

“אני יכולה להבין את התגובה של האליטה ושל המפלגות המסורתיות”, היא אומרת, “הם ניהלו את המשחק הזה מאז ומעולם ולא הצליחו להביא לשום שינוי. הם אפילו לא ניסו. פתאום הם ראו שני אנשים, אאוטסיידרים באופן יחסי, אומרים להם מה לעשות. פתאום מגיע אדם מחוץ ללימה, במיוחד אדם כמו אלחנדרו, שמגיע משומקום, שלא חי אף פעם קודם בלימה, ומופיע פתאום ונהיה נשיא. האליטה לא קיבלה את זה כל כך טוב. אני מתכוונת לאנשי עסקים, לשופטים, לאנשי תקשורת, לכולם. זה כמה וכמה משפחות שחושבות שהן שולטות במדינה, ושבאמצעות אמצעי התקשורת מצליחות לשלוט בחברה.

“אמרנו להם שצריך לעשות שינוי גדול מאוד בחברה, שחייבים לנסות ליצור אינטגרציה של האינדיאנים במדינה מסוג חדש, כזאת שתעניק לכולם אותן הטבות ושתפתח בפני כולם הזדמנויות שוות. המפלגות המסורתיות הרגישו שזה הולך לבוא על חשבונן. היתה תגובת נגד חזקה מאוד”.

כיאה לאשה אמביציוזית ודעתנית, לא הסתפקה קרפ-טולדו במעמד הטקסי של אשת הנשיא, ומונתה על ידי טולדו לעמוד בראש “הוועדה הלאומית לעמי האנדים, האמזונס והאפרו-פרואנים” (Conapa). המטרה שראתה לדבריה לנגד עיניה היתה לנסות להפחית את העוני בקרב האינדיאנים, להחיות את המורשת התרבותית והלשונית של פרו ולהוות מעין רכזת של פרויקטים שונים בתחום זה. היא הציעה כמה חוקים שבהם הדרישה לקבל את הסכמתם של שבטים אינדיאניים לשימוש מסחרי או מדעי בשמורות הטבע שלהם, והענקת הגנה לשבטים שמעוניינים להמשיך להתבודד בהרי האנדים או באזור האמזונס.

קרפ-טולדו ניסתה לקדם את מצבם של האינדיאנים בתחומי החינוך והבריאות. היא תיאמה ביקור של כמה רופאים ישראלים כדי לנתח ילדים עם שפה שסועה, והביאה חיסונים נגד צהבת ומלריה לכפרים שמעולם לא ראו רופא. “אנחנו ניסינו להביא למרכז הדיון הציבורי נושא שמעולם לא דנו בו”, היא אומרת. “באתי הרבה פעמים לטלוויזיה וניסיתי להסביר את מצבם של האינדיאנים. מכיוון שהתעסקתי בכל הנושא הזה, היו פוליטיקאים שאמרו שאני גורמת לפירוקה של פרו, שאני גורמת לחלוקת המדינה לשתיים, שאני מעוררת שדים ישנים, כאילו שהשדים האלה הלכו אי פעם לישון. הבעיות שנוצרו עם הכיבוש הספרדי מעולם לא נפתרו. הספרדים באו, לקחו את האדמות הטובות ואת אוצרות הטבע, ויחד עם זה את הזכויות של העמים המקומיים. מאז האנשים האלה פשוט בלתי-נראים. הם לא קיימים, אין להם דעה ואף אחד לא שואל אותם מה דעתם. אבל אם אתה אומר שמשהו פה לא בסדר, אז אנשים אחרים פוחדים שאולי זה הולך לבוא על חשבונם”.

העיתונות בפרו לא העניקה לקרפ-טולדו הרבה ימים של חסד. אינספור כתבות ומאמרים עסקו באשה הג’ינג’ית שלצד הנשיא ובגרינגה שהשתלטה על פרו. קריקטורות בעיתונים הציגו אותה כאשה שמנה שגוהרת על בעלה ומכוונת את מעשיו, פסיכואנליטיקאים נדרשו לניתוח דמותה ועברה, ואלפי שמועות התרוצצו על מאהבים בעבר ובהווה (“הלוואי שהיו לי כל כך הרבה מאהבים”, היא אומרת בצחוק, “בעצם לא. זה רק היה עושה יותר צרות”). קרפ-טולדו סבורה שבנוסף לעיסוק שלה ושל בעלה באינדיאנים, ייתכן שהיו כמה מרכיבים באופי שלה שהביאו עליה תרעומת רבה כל כך. “אשה בפרו צריכה להיות יפה וחייכנית. דבר ראשון, ‘תהיי יפה ותשתקי’. ואני, כמו ששמת לב, לא בדיוק ‘ילדה יהודייה טובה’. הם ציפו שאני לא אביע שום דעה, רק שאהיה שם. אולי הייתי אמורה להשתתף במסיבות תה ובקוקטיילים. בחברה לטינו-אמריקאית קשה להיות אשה. חברי קונגרס אמרו לי שצריך לחוקק חוק שימנע ממני להביע דעה. הרבה פעמים גם טענו נגדי שאני זרה. אבל אני לא זרה, יש לי אזרחות פרואנית מתוקף הנישואים שלי לאלחנדרו. היו גם אנשים שאמרו לבעלי שהם יפסיקו לתמוך בו אם אני אמשיך לדבר”.

אבל באמת באת מבחוץ.

“כן, אבל נבחרנו. 53% מהציבור הצביעו בשבילנו. זה היה מנדט ברור לשינוי. היתה לנו מחויבות לבוחרים שלנו. ואם האנשים האחרים לא אהבו את זה, זאת בעיה שלהם. זה כל הרעיון של דמוקרטיה”.

ההתנגדות אלייך נבעה גם מזה שאת יהודייה ולבנה?

“אני חושבת שאשה שהיתה באה מבחוץ, ולא משנה באיזה צבע, לא היתה מתקבלת היטב. זה לא השם שלי או המראה שלי. זה סוג האשה שאני. הממסד הגברי לא אוהב נשים אגרסיוויות עם רעיונות משלהן”.

את מחשיבה את עצמך אשה אגרסיווית?

“מבחינה אינטלקטואלית, כן. מאוד. אני גם מתעסקת באמנויות לחימה, בטקוואנדו קוריאני, אבל כמובן שמעולם לא השתמשתי בזה מחוץ לזירת האימונים. בחברה הפרואנית אני נתפסת כאגרסיווית. אני חושבת שבחברה מהסוג הזה יש בי משהו מאוד פרובוקטיווי”.

הילדה הלא חוקית

אלחנדרו טולדו (תצלום: אז'נסיה ברזיל)

אלחנדרו טולדו (תצלום: אז'נסיה ברזיל)

אחת הפרשות שהעיבו במיוחד על בני הזוג היתה פרשת “הילדה הלא-חוקית”. ערב הבחירות ב-2000 הופיעה בתקשורת בפרו ילדה בת 13, ששמה זראי, ושטענה כי אביה הביולוגי, המועמד לנשיאות, מתכחש לה. בנוסף, תבעה הילדה לבצע בדיקת די-אן-איי כדי לקבוע סופית את אבהותו. כיום ידוע כי מנחי תוכנית הטלוויזיה שנתנו לזראי במה לשטוח את טענותיה, קיבלו תשלום שמן ממונטסינוס, שבאותו זמן משך עוד בחוטים. המטרה היתה כמובן לפגוע בסיכוייו של טולדו במירוץ לנשיאות.

ואולם, בשנת 2002 הסכים אלחנדרו טולדו להכיר באבהותו לילדה. בשעות אחר הצהריים ב-17 באוקטובר 2002, נפגש טולדו בכנסייה בלימה עם זראי ועם אמה, בנוכחות עורכי דין משני הצדדים. טולדו חתם על מסמך שבו הכיר בה כבתו, והסכים להעביר לה 100 אלף דולר ולהעמיד לרשותה דירה בבירה לימה. “זה נבע מלחץ פוליטי”, אומרת כעת קרפ-טולדו על הפרשה. “האנשים של מונטסינוס רצו להשתמש בזה ככלי כדי להפיל אותו”.

אז זאת לא הילדה שלו?

“אנחנו לא יודעים. האשה שבה מדובר היא לא בדיוק הבתולה הקדושה. אנחנו לא יודעים של מי הילדה הזאת. בעלי החליט לשים סוף לפרשה הזאת. היא רוצה אבא? בסדר. היא הרי רצתה מישהו שישלם עליה. האמא רצתה שמישהו ידאג לילדה שלה. הם טענו שיש להם הוכחות שהוא האבא, אבל הם לא הציגו שום הוכחה. ברור שאם היתה להם איזשהי הוכחה, הם היו מציגים אותה בפומבי. אבל זאת היתה האסטרטגיה שלהם – להתחיל שמועות, ואז, לך תוכיח שאחותך לא זונה”.

עד כמה הפרשה הזאת פגעה בכם?

“זה מאוד צבוע. הנשיא הנוכחי, אלן גרסיה, נתפס לפני כמה חודשים בדיוק עם אותו סיפור. יש לו ילדה מאשה אחרת, וזה בזמן שהוא היה נשוי. בעלי ואני לא היינו נשואים באותה תקופה שבה מדובר, חיינו בנפרד. נו, בחייך. הדבר הזה קורה כמעט לכל אחד בפרו. זה גם נוהל בצורה מאוד עלובה. הציגו את הילדה הזאת כמו איזה סחורה, כאילו היא היתה מוצר. הובילו אותה במשאיות ברחבי המדינה לעשות ממנה קמפיין. לא שמרו על הפרטיות של הילדה הזאת. זה נוהל בצורה מאוד רעה, פשוט כי זה היה עניין פוליטי. היום אנחנו יודעים בוודאות שמונטסינוס עמד מאחורי כל העניין. במקרה הזה אין לנו שום ספק. זאת היתה מניפולציה של מונטסינוס”.

תמכת בהחלטה של בעלך להכיר באבהות?

“לא. אני לא הייתי נכנעת ללחץ. אם יש לי ילד זה בגלל שאני רוצה ילד. אולי מבחינה פוליטית זה היה צעד חכם, אבל אז הם התחילו לחפש דברים אחרים. אני לא הייתי נכנעת ללחץ כזה. אמרתי כמובן שאני לא מתערבת, כי זה בתקופה שלא חיינו יחד, וגם המצב של גבר במקרה הזה הוא לא בדיוק המצב של אשה. אבל אני הייתי נלחמת בזה. זה הכל היה הצגה תקשורתית. ל-80% מהגברים בפרו יש את הבעיה הזאת, כולל הנשיא הנוכחי. אבל אלחנדרו אמר, מספיק, לעזאזל עם זה, אני צריך לנהל את המדינה, בואו נגמור עם זה. אוקיי, אני מכיר בילדה”.

מונטסינוס, לדברי קרפ-טולדו, הוא זה שאחראי להשחרת דמותה בתקשורת בשנתיים-שלוש הראשונות לכהונת בעלה. אבל מאז 2003, כאשר החל משפטו, עבר מוקד המתיחות למתחרהו הפוליטי העיקרי של בעלה, אלן גרסיה, שנבחר לפני כחצי שנה לנשיאות. אחד ממקורביו הוא איש העסקים הישראלי-פרואני ברוך איבצ’ר, שמחזיק בתחנת טלוויזיה בפרו, “קאנאל דוס” (ערוץ 2). קרפ-טולדו סבורה שאיבצ’ר עומד במידה רבה מאחורי גל השמועות והפרסומים נגדה בתקופה האחרונה, אבל מבקשת לא לעסוק יותר מדי בנושא הזה. “כל דבר שאני אגיד על איבצ’ר יתורגם בפרו ויהדהד אלי בחזרה אלף פעמים”, היא אומרת. “הוא איש מאוד חזק בפרו שכבר גרם לי הרבה מאוד נזק, ואני לא מעוניינת לפתוח את זה שוב”.

ההתחלה דווקא נראתה אחרת. איבצ’ר, שהגיע לפרו בשנות השבעים ופתח בה מפעל למזרנים, היה אחד ממתנגדיו הגדולים של פוג’ימורי. בשלב מסוים אסר עליו הנשיא דאז להחזיק בתחנת הטלוויזיה, ואיבצ’ר נאלץ לעזוב את פרו. ההתנגדות המשותפת לפוג’ימורי הפכה את איבצ’ר והזוג טולדו לשותפים לדרך. ואולם, אומרת קרפ-טולדו, כאשר עלה בעלה לשלטון, תמך איבצ’ר במועמדותו של גרסיה, ומאז דרכיהם נפרדו. לשיאה הגיעה המתיחות בין השניים באירוע בבית השגריר הישראלי בלימה באפריל 2004. קרפ-טולדו, נסערת כולה, ניגשה אל איבצ’ר שהיה במקום, ואיימה עליו שתשליך אותו לכלא. היא גם כינתה אותו “בן זונה”, ועוד בעברית.

“בעלי הציל את חייו של איבצ’ר”, אומרת קרפ-טולדו. “פוג’ימורי הוציא נגדו צו מעצר של האינטרפול, ואיבצ’ר נעצר בזמן שהיה בפולין. אלחנדרו הוא זה שדאג לשחרר אותו. מאז שהוא חזר לפרו, המטרה היחידה שלו היתה להפיל את אלחנדרו. אני חושבת שטעינו מאוד בהערכה שלו. בסופו של דבר נהפכנו לאויבים קשים מאוד”.

למה הוא רודף את בעלך?

“הרבה דברים מתרחשים שם. אני לא מעוניינת להיכנס לזה”.

הוא לא הישראלי היחיד שעושה עסקים בפרו. מה עושים שם כל כך הרבה ישראלים?

“הרבה מאוד ישראלים שיתפו פעולה עם המשטר של מונטסינוס, בעיקר במכירת נשק. ישראל צריכה להיות מאוד מוטרדת מכך שכל מיני אזרחים ישראלים מסתובבים בעולם ופוגעים בדימוי שלה. יכול להיות שהם אנשים פרטיים, אבל בסופו של דבר זה מה שהאנשים המקומיים זוכרים. יש הרבה מאוד התנגדות כלפי האנשים האלה בפרו”.

ומה איבצ’ר עושה בפרו?

“הוא במידה רבה איש צללים. מאוד אאוטסיידר. האליטה הפרואנית בחיים לא תקבל לזרועותיה יהודי. גם בקהילה היהודית לא ראיתי שהוא התקבל בצורה מוצלחת במיוחד. מעולם לא ראיתי אותו בבית הכנסת למשל. הוא עסוק בלעשות כסף”.

ממה?

“את זה אתה צריך לשאול אותו. הוא מוכר מזרנים. אני לא שמעתי בחיים על מישהו שנהיה מיליונר ממזרנים, אבל צריך לשאול אותו. צריך לשאול אותו מה הוא עושה ולמה זה כל כך מעניין בשבילו לחיות בפרו”.

תגובת ברוך איבצ’ר: “הבעיות שלי עם אליאן קרפ-טולדו התחילו כשהתגלתה בת לא חוקית של אלחנדרו טולדו. עיתונאי שלי גילה את הפרשה, וקרפ-טולדו ביקשה ממני להוריד את תוכנית הטלוויזיה שלו. אני אמרתי שאני לא מוכן לעשות את זה. השיא היה באירוע בבית השגריר הישראלי, כשהיא כינתה אותי לפני כל הקהילה הדיפלומטית בפרו ‘בן זונה’. מלבד זה, רוב הפרשיות נגדה התפרסמו בתוכניות טלוויזיה שלי. אני לא מתערב בתכנים העיתונאיים, רק דורש מהעיתונאים שעובדים אצלי להצליב כל מידע.

“לגבי הטענה שהוא הציל את חיי, נכון שטולדו היה אתי כשהנשיא פוג’ימורי הוציא נגדי צו מעצר של האינטרפול וסייע לי מבחינה נפשית, אבל מי ששיחרר אותי אז היה משרד החוץ האמריקאי ונשיא ארגנטינה לשעבר, ראול אלפונסין. טולדו היה אתי שם, אבל לא עזר. ולגבי מקור העסקים שלי, אני אולי האיש היחיד בפרו שבטוח שכל עסקיו כשרים לחלוטין. פוג’ימורי ומונטסינוס בדקו את כל ההכנסות שלי כדי למצוא אצלי דברים לא כשרים, ולא מצאו. עשיתי כסף ושילמתי מסים. מעולם לא שילמתי שוחד לאף אחד. אני בפרו כי הפרואנים הם עם מאוד נחמד”.

חכה ותראה

אשה אינדיאנית בפרו (תצלום: אלתמר)

אשה אינדיאנית בפרו (תצלום: גיירמו בריוס דל ואיה)

אחרי כל הסערות שעברה בשנים האחרונות, ביתה החדש בפאלו אלטו משמש לה גם מקום לחשבון נפש. אין אולי מקום מתאים יותר, עם הגינה הירוקה השקטה ועם סנאי שמתרוצץ ומקפץ על העצים. “למדתי שטבע האדם יכול להיות די מגעיל”, היא אומרת, “היתה לי יותר אמונה בטבע האדם. אני לא חושבת שאני מאמינה יותר בבני אדם. ראיתי אנשים משנים את דעתם מאוד מהר רק בשביל האינטרס שלהם. יום אחד הם מחייכים אליך ולמחרת הם האויבים שלך. אולי השומר הצעיר לא היה המקום הנכון להתחנך בו. אבל אני הרבה יותר ריאליסטית עכשיו. פוליטיקה היא לא מה שאתה חושב או מי שאתה באמת. זאת מציאות וירטואלית שנוצרת סביבך. הם יכלו ליצור ממני מלאכית, והם יכלו ליצור ממני מכשפה. אין לזה שום קשר למציאות. זה לא מי שאני באמת.

“אני חושבת שזה גם אומר משהו על דמוקרטיה. אני לא חושבת שאנשים הם מטומטמים, אני רק חושבת שמאוד קל לעשות עליהם מניפולציות. אני באתי מבית אידיאולוגי מאוד, והגעתי לפרו וגיליתי אנשים בלי ערכים, שפונים אחד נגד השני מאוד בקלות, שאפשר לקנות אותם בשטויות. בקלטות של מונטסינוס גילינו שהוא קנה אנשים ב-5,000 דולר. לקנות את הנשמה שלך ב-5,000 דולר? מה זה הדבר הזה? איזה מין בן אדם צריך להיות בשביל לשנות את הדעה שלך בשביל סכום כזה?

“זה מה שאני למדתי – שדמוקרטיה היא במידה רבה אשליה. מי שבאמת שולט בדמוקרטיה זה כסף וכוח – העסקים הגדולים, התקשורת, האנשים העשירים. זה מי ששולט. אני לא אומרת שדיקטטורה עדיפה. ודאי שלא. אבל אני חושבת שדמוקרטיה חייבת לבוא עם עוד כמה דברים – חינוך, אוכל וטיפול רפואי לכולם. בלי זה, השליטה של מעט אנשים בכל כך הרבה כוח יכולה להיות מסוכנת”.

נשארו לך חברים בפרו?

“בטח. החיים שלי הם בפרו. אני בטוחה שאני אתקבל שם בברכה. חכה ותראה. אני עוד אחזור. אני מקווה שזה יהיה בקרוב”.

היית עושה את כל זה שוב?

“כן. רק שהפעם הייתי ‘ילדה רעה’ יותר. הייתי יותר בוטה. יש הרבה מאוד דברים שרציתי לומר ולא אמרתי. חכה ותראה”.

איזה כותרת היית נותנת לכל הסיפור שלך?

“תלוי עם מי מדברים. אם תדבר עם אנשים שלא מהבירה, שראו מה בעלי ואני עשינו, הם ישמיעו לך סיפור אחר לגמרי. הסיפור היחיד ששמעתם עליו וזה שיש לכם גישה אליו הוא הסיפור הווירטואלי, שהומצא על ידי התקשורת. אבל אתה לא תצליח לשמוע את האנשים האלה, כי האנשים האלה לא מדברים, אף אחד לא שואל אותם מה דעתם. האנשים האלה מכירים דמות אחרת מזאת שהצטיירה בתקשורת, או ממה שאתה יכול לדעת עלי מגוגל.

“לאנשים של מונטסינוס היתה הצלחה גדולה מאוד בריסוק שלנו. אבל זה ההיסטוריה של הכוח, זה תולדות המין האנושי. אתה בא עם אידיאולוגיה מאוד חזקה, ולא נותנים לך להגשים אותה. הטבע האנושי תמיד מתנגד לשינוי. בעלי היה הרבה מאוד פעמים לבד, והוא אדם מאוד חזק. בחברה כל כך קשה, ברגע שאתה מתבלט, אתה נהפך למוקד של אובססיה אחת בלבד – הם ירצו להרוג אותך”.