בהלוויית האפיפיור יוחנן פאולוס השני השתתפו מאות ראשי מדינות, וג'ורג' בוש ישב אולי לראשונה בחייו רק בשורה השנייה. דיווח מרומא, שאירחה לא פחות מ-8 מיליון בני אדם
d794d79cd795d795d799d799d7aa-d799d795d797d7a0d79f-d7a4d790d795d79cd795d7a1

הלוויית יוחנן פאולוס השני ברומא (תצלום: אז'נסיה ברזיל)

לוויית האפיפיור: מיליונים ברומא, מיליארדים בטלוויזיה

פורסם ב:|  10.4.2005

רומא. לשאלתו הלגלגנית של מנהיג ברית המועצות יוזף סטלין, “כמה דיוויזיות יש לאפיפיור”, ניתנה שלשום התשובה: 200 ראשי מדינות ושרים, מנהיגים יהודים ומוסלמים, ראשי הכנסיות האורתודוקסיות והכנסייה האנגליקנית, נציגים ממאות שגרירויות וראשי מדינות לשעבר. מאות אלפים בכיכר פטרוס הקדוש, מיליונים ברומא ומיליארדים ברחבי העולם. כל אלה התייצבו למען האפיפיור יוחנן פאולוס ה-2, אך הפעם לא למלחמה. מתי בפעם האחרונה ישב נשיא ארצות הברית ג’ורג’ בוש, מנהיג המעצמה היחידה בעולם, רק בשורה השנייה? הפעם, לא הוא היה במרכז העניינים. הוא, כמו שאר מנהיגי העולם, החילונים, הארציים, היו בפעם הזאת אורחים צנועים בהצגה, ולא השחקנים הראשיים בה. השחקן הראשי מת לפני שמונה ימים, ומאז מכיר לו העולם הקתולי, אך לא רק הוא, תודה גדולה.

על פי ההערכות, הגיעו עד שמונה מיליוני בני אדם בשבוע האחרון לבירת איטליה רומא, והצטופפו ברחובות שמסביב לקריית הוותיקאן. נהר האדם ששטף את הוותיקאן היה רחב יותר מנהר הטיבר. 127 מסכי וידיאו הוצבו שלשום בכיכרות ובמקומות ציבוריים ברומא, שרחובותיה התרוקנו מאדם בזמן ההלווייה. לפי דיווחי התקשורת האיטלקית, בהלווייתו של יוחנן פאולוס ה-2 צפו כמיליארד בני אדם: השידור הטלוויזיוני החי הגדול ביותר בהיסטוריה.

זה החל בשעה 10:04 דקות. תריסר נושאי הארון יצאו מפתח כנסיית פטרוס הקדוש, ונתנו את האות לדקות ארוכות של מחיאות כפיים. כולם עמדו על הרגליים. ברקע נשמעה שירה שמיימית, בזמן שארונו של יוחנן פאולוס ה-2 הוצב במרכז הבמה, מימינו פסלו של ישו הצלוב. על הארון הונחו ספרי הבשורה, ודפיהם החלו להתבדר ברוח החזקה, עד שנהדפה גם הכריכה.

הכנסייה הקתולית ניצלה את כל עוצמתה הרגשית והסמלית בהלווייה. היו שם תפילות חרישיות, עשן קטורת, דנדון פעמונים, גלימות מתבדרות ברוח, וחזרה אינסופית על פסוקים מהתנ”ך ומהברית החדשה. והיו שם גם צבעים: האדום של הקרדינלים, הסגול של הבישופים, הלבן של הכמרים ובגדיהם הססגוניים של ראשי הכנסיות האחרות. בכיכר עצמה הונפו דגלים בשלל צבעים, כשהבולטים ביותר היו דגלי האדום-לבן הפולניים.

הקרדינל יוזף רצינגר, שניהל את הטקס, ספד לאפיפיור: “אף אחד מאתנו לא יוכל לשכוח איך בחג הפסחא האחרון של חייו, יצא האב הקדוש פעם נוספת אל חלון חדרו, אותות הסבל ניכרים בו, ובירך אותנו בפעם האחרונה. אנו בטוחים שהאפיפיור האהוב שלנו עומד כעת בחלון ביתו של אלוהים, רואה אותנו ומברך אותנו. כן, אב קדוש, ברך אותנו”.

ה”דיוויזיות” בכיכר פטרוס הקדוש לא נשארו בשקט. פעמים רבות קטעו את הזמירות והתפילה במחיאות כפיים סוערות. הם הניפו שלטים עליהם התנוססה הקריאה “קדוש עכשיו”, בדרישה מראשי הכנסייה להפוך בהקדם האפשרי את האפיפיור לקדוש. באהבה הזאת כאילו השיבו למילותיו האחרונות של האפיפיור (אף שבתקשורת האיטלקית מטילים ספק רב באפשרות שאלה אכן נאמרו): “אני חיפשתי אתכם, עכשיו אתם מצאתם אותי”.

כמה קרדינלים שהשתתפו בהלוויה שלשום אמרו מאוחר יותר כי היו “המומים” מהשלטים האלה. בכל מקרה, תהליך הפיכתו של אפיפיור לקדוש אטי יותר משל אנשים אחרים. אבל אתמול כבר החלו להתפרסם דיווחים על נסים שעשה האפיפיור המנוח – צעד הכרחי לקראת הפיכה לקדוש – כמו סיפור על ילד מקסיקאי שהחלים לאחר ברכה מהאפיפיור, וקשישה מקולומביה שנרפאה ממחלתה הודות לעזרתו של יוחנן פאולוס ה-2.

ב-11:30 התכנסו כל הקרדינלים סביב ארונו של האפיפיור. לאחר מכן קיימו טקס “אאו קריסטיה” (מתן לחם הקודש המוני – שחזור פעולותיו של ישו בסעודה האחרונה). מאות כמרים בגלימות לבנות התפזרו בכיכר, כמו טיפות לבנות בים צבעוני. דקות ארוכות עברו בין האנשים, בניסיון להגיע לכמה שיותר מאמינים.

ואז הגיע הטקס לסופו. תמו המזמורים, נגמרו המילים. הקהל, שהבין שהגיע זמן הפרידה האחרונה, החל למחוא כפיים. מנהיגי העולם קמו על רגליהם. מלך ספרד, חואן קרלוס, ונשיא ברזיל לולה מחאו כפיים דקות ארוכות. תריסר נושאי הארון הובילו את גופת האפיפיור לתוך הכנסייה, לא לפני שעצרו ממש לפני הכניסה, הסתובבו באיטיות והניחו את הארון. מחיאות הכפיים גברו. דנדון הפעמונים לא פסק, אפילו אחרי שהוכנס האפיפיור לבזיליקה, שם הובא לקבורה “באדמה העירומה”, כפי שביקש.