גאון מי שהמציא את זה

פורסם ב: ישראל היום  |  24.9.2010

אתם יושבים בסלון ורואים סרט. יש מתח, יש אקשן, אבל פתאום בא לכם מאוד להחליט מה יקרה בסצנה הבאה. למשל, לבחור בשביל הגיבור אם לפנות ימינה או שמאלה בצומת, או לקבוע עבורו אם לפתוח או לא את המעטפה שמונחת על השולחן. במלים אחרות, להפוך לחלק מהסרט, ושהעלילה תמשיך לפי הבחירה שעשיתם.

או שבכלל יש לכם רפת, והבעיה שהכי מטרידה אתכם היא לדאוג לכך שכל הפרות ייכנסו להריון בעונת הייחום שלהן – אחרת ייגרמו לכם הפסדים. אתם יכולים לעקוב אחרי כל פרה ולנסות להבין מתי היא מוכנה בדיוק להרבעה, אבל היה מאוד טוב אם אפשר היה לעשות את זה ברמת אמינות ודיוק גבוהים, אולי אפילו בשלט רחוק מחדר בקרה ממוזג וממוחשב.

ואולי אתם בכלל צוללנים, שרוצים מאוד לדבר אחד עם השני או עם החברים שהשארתם מאחור, ביבשה. שפת הסימנים זה אמנם נחמד ושימושי, אבל לא תמיד מספיק.

לכל הבעיות האלה יש כבר פתרונות, שמבוססים כולם על פטנטים ישראליים – הסרט האינטראקטיבי (פטנט של אוניברסיטת תל אביב), ניטור הזמן המדויק של ייחום הפרות באמצעות התקן שעוקב אחר תנועות הצוואר שלהן (חברת SCR) וציוד קשר חדשני לצלילה (חברת UTC). אלה רק כמה דוגמאות לאלפי הפטנטים שמקורם בישראל, ושהופכים את ישראל לאחת המעצמות הגדולות בעולם בכל הקשור לחדשנות וליצירתיות. כולם מכירים את תוכנת האנטי-וירוס הראשונה, את דוד השמש, את הדיסק-און- קי, את עגבניות השרי או את ICQ – שכולם התחילו כפטנטים ישראליים. אבל מתברר שמעמדה של ישראל כמרכז חדשנות עולמי רק הולך ומתעצם מדי שנה.

לפי נתונים של הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO), ישראל נמצאת במקום השישי בעולם בהגשת בקשות פטנטים בינלאומיות, במונחים לנפש. במספרים מוחלטים, ישראל נמצאת במקום ×”-15, כאשר היא עוברת מדינות גדולות או עשירות ממנה כמו דנמרק, אוסטרליה, נורבגיה, רוסיה וספרד. ממציאים ישראלים הגישו ×›-1,600 בקשות לפטנטים בשנת 2009, לעומת 11 בארגנטינה, 492 בברזיל, 33 במצרים, 100 ביוון ו-385 בטורקיה. עדות להכרה ביכולותיה הטכנולוגיות של ישראל באה בשנה שעברה מצד WIPO, סוכנות של האו”ם שמרכזה בז’נבה, שהחליטה להכיר בישראל כמרכז חיפוש ובחינה בינלאומי לפטנטים.

מובילים באופן מובהק

רשם ×”×¤×˜× ×˜×™× ד"ר מאיר × ×•×¢×

“בניגוד להרבה מאוד ארגונים אחרים שקשורים לאו”ם, בתחום הפטנטים יש לישראל דווקא הערכה גדולה מאוד”, אומר רשם הפטנטים במשרד המשפטים, ד”ר מאיר נועם. “היצירתיות בישראל בולטת בצורה יוצאת דופן, וגם המדינות המובילות בעולם בתחומי החדשנות והטכנולוגיה מעריכים אותנו מאוד”.

עו”ד אסתר לוצאטו ממשרד עריכת הפטנטים “לוצאטו את לוצאטו”, אומרת שישראל היא “בהחלט מעצמה טכנולוגית, גם ביחס לגודל שלה וגם בערכים מוחלטים. ×–×” לא דבר אקראי או זמני, שנכון לשנה אחת. בעשרים השנים האחרונות ישראל נמצאת למשל במקום השני בעולם, אחרי ארה”ב, בהשקעה של קרנות הון סיכון. ×–×” מדד טוב, משום שאם כסף פרטי חוזר ומאמין בשוק, סימן שיש לו סיבה להניח שמשהו טוב קורה כאן”.

לוצאטו מצטטת שורה של מדדים שמפרסם המכון הבינלאומי למינהל בשווייץ (IMD), שלפיו ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם מבחינת הוצאה על מחקר ופיתוח כחלק מהתל”×’, במקום השני בעולם מבחינת שיתוף פעולה בין אקדמיה לתעשייה, במקום השני בעולם מבחינת חינוך אוניברסיטאי ובמקום השני בעולם מבחינת יזמות. גם מבחינת פטנטים המספרים מרשימים: בכל אחת מהשנים 1997-2003, למשל, ×”×™×” מספר הפטנטים בישראל בתחום התקשורת גדול לפחות פי שניים מאשר בגרמניה, בריטניה וצרפת (בחישוב לנפש).

“ישראל מובילה לאורך זמן ובאופן מובהק”, אומרת לוצאטו, “והדבר ×”×–×” מתבטא בהרבה מאוד פרמטרים. אם לוקחים למשל את מספר המדענים והמהנדסים לנפש, ישראל ראשונה בעולם בשיעור של פי שניים מהמקום השני, שם נמצאת ארצות הברית. ישראל היא אחת המדינות המובילות במספר הפרסומים המדעיים, ובמתן פטנטים אמריקאיים ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם, אחרי ארה”ב ויפאן. ישראל היא גם אחת מ-12 המדינות המובילות בתחום מדעי החיים. התשתית הטכנולוגית בישראל, וזה כבר נבחן במשך כשני עשורים, היא גבוהה מאוד, ובכל הפרמטרים הרלוונטיים ישראל היא אחת מארבע הראשונות בעולם”.

די מדהים לחשוב שישראל, מדינה קטנה ועתירת בעיות, מצליחה להתמודד בכבוד ובהצלחה עם מדינות עתירות משאבים באירופה, אסיה ואמריקה, ורשימת הפטנטים בשנים האחרונות – והיישומים שנולדו מהם – באמת מעוררת השתאות. ממציאים ישראלים פיתחו למשל באחרונה מכשיר להסרת קעקועים בשיטה חדשנית. במקום להחדיר את צבעי הקעקוע לתוך מחזור הדם וכך לנסות לסלק אותם מהעור, מסוגל המכשור החדש לשאוב את הצבע מעל העור בהצלחה רבה יותר ומכל סוגי העור.

ביצוע בדיקות פולשניות בגוף האדם באמצעות צינור המכיל סיב אופטי ומצלמה ידוע כבר שנים, אבל כעת מפתחת חברה ישראלית בשם “קלינוסקופ” עדשה עמידה בפני כל סוג של לכלוך בתוך גוף האדם (דם, רקמות שומניות), בעיה שגרמה לסיבוכים שונים עד היום. המצאה אחרת היא של חברת פאואר-סייקל, שמפתחת מנוע שמסוגל לייצר כוח מחום ברמת יעילות גבוהה בהרבה מהקיימת. יישום אפשרי של הטכנולוגיה הזאת הוא קולטנים שיוצבו על גגות מכוניות ויפעילו מזגנים שיוכלו לקרר את המכונית גם כאשר היא עומדת בחנייה.

ויש גם המצאות למחזור צמיגים, לאפליקציות סלולריות מסוגים שונים, לאביזרים שמסייעים בהתקנת מזגנים, ועוד ועוד. הפטנט עצמו, אומר עו”ד יוסי ברקאי, עורך פטנטים ממשרד פרל-כהן-צדק-לצר, יכול להירשם כמעט על כל דבר. לדבריו, “יש מעט דברים שהוגבלו בחוק ככאלה שלא יהיו זכאים להיות פטנטים. נוסחה מתמטית למשל לא יכולה להיחשב לפטנט, אבל נוסחה כימית שבאמצעותה אפשר לייצר חומר ניקוי חדש בהחלט עשויה להיות זכאית. הנוסחה עשויה לאפשר ייצור של חומר פעיל שלא ×”×™×” כמותו קודם, או מכשיר שלא ×”×™×” קודם, או שיטה חדשנית – כל אחד מאלה עשוי להיות זכאי לפטנט”.

הרעיון שעומד מאחורי מתן הפטנט הוא הענקת בלעדיות לבעל ההמצאה למשך זמן מסוים – בדרך כלל 20 שנה – שבמהלכו ההמצאה היא רק שלו ואף אחד אחר לא יכול לעשות בה שימוש. “יזמים וממציאים רוצים לגייס כסף כדי לייצר מוצר על סמך ההמצאה שלהם”, אומר ברקאי, “או להבטיח לעצמם את הרווח המקסימלי לפני שמישהו אחר יוכל להשתמש בהמצאה. המדינה מסכימה לתת מונופול ×›×–×” לבעל ההמצאה, למרות שהיא בדרך כלל מנסה למנוע זכויות יתר בשוק, כדי לעודד את היזמות ואת שיתוף הידע. ×”×”× ×—×” היא שאם המדינה לא תיתן את ההעדפה הזאת לבעל ההמצאה, תהיה לו פחות מוטיבציה להמציא וליזום. החשיבה המקובלת אומרת שאם המדינה לא תיתן פטנטים, אנשים ימציאו פחות”.

רוב ההמצאות והפיתוחים שמגיעים אליו הם כבר לא ברמה של “להמציא את הגלגל”, הוא אומר. “קשה מאוד היום להמציא דברים מהפכניים, ומרבית ההמצאות הן המצאות של קומבינציה, כלומר שלוקחים דברים קיימים ומרכיבים אותם מחדש. אבני הבניין קיימות אבל מניחים אותן אחרת”.

נועם מאשר שאת מרבית הפטנטים רושמים גופים מוסדיים וחברות, ורק המיעוט הקטן הוא של ממציאים פרטיים, שבוערת בהם אש ההמצאה. “גברת כהן מחדרה ×–×” לא הרוב”, הוא אומר, “הרוב מגיע מהאוניברסיטאות, ממכון ויצמן, מהטכניון, ממכון וולקני וממחלקות המחקר והפיתוח בחברות גדולות שמשקיעות שנים ומשאבים כדי להשיג את הפטנט”.

אין שותף לפני פטנט

וורן באפט

מתברר ×›×™ לרישום פטנטים יש משמעות כלכלית רבה, וככל שלחברה מסחרית יש יותר פטנטים רשומים, ערכה בשוק רב יותר. לשם המחשה: חברת ישקר מאזור התעשייה תפן, שנרכשה לפני כמה שנים על ידי איל ההון האמריקאי וורן באפט ב-4 מיליארד דולר, נחשבת לחברה עם מספר פטנטים רשומים גדול במיוחד. “ערכה של חברה כיום בשוק תלוי גם בכמות הפטנטים שלה”, אומר נועם. “חברה עם מונופול על ייצור מוצרים מסוימים, כלומר עם הרבה פטנטים רשומים, שווה יותר”.

הערך הכלכלי של פטנט גבוה מאוד, אומר זאב ויינפלד, מנכ”ל חברת רמות, שעוסקת מטעם אוניברסיטת תל אביב ברישום פטנטים ובמסחור הטכנולוגיה. באוניברסיטה מתקיימים מחקרים במגוון של תחומים, אך פטנטים נרשמים בעיקר בתחומים של הנדסה, מדעי המחשב, כימיה, פיזיקה, ביולוגיה, רפואה וביו-טכנולוגיה. כאשר יש מחקר שיש בו עניין לתעשייה, מנסה ויינפלד למצוא שותפים עסקיים – אך לא לפני רישום הפטנט, “משום שפטנטים נותנים מונופול לתקופה מסוימת, וברגע שלחברה יש פטנט, היא יכולה לחסום מתחרים. אף אחד לא ישקיע מיליונים מבלי לדעת שהוא מכוסה מבחינת הפטנט. תחומים שלמים כיום בתעשייה, כמו למשל מכשור רפואי וביוטכנולוגיה, קיימים רק בזכות פטנטים. בלי פטנט, אין לך כלום”.

חברת רמות אחראית להגשת ×›-70 בקשות פטנטים בינלאומיות בשנה, ולדברי ויינפלד, היא המוסד הגדול בישראל מבחינת רישום פטנטים בעולם. ההצלחה הגדולה ביותר של האוניברסיטה בשנים האחרונות היתה בהטמעת פטנטים שנולדו מהמצאה של מהנדס בטכנולוגיות של חברת SanDisk, שמייצרת כרטיסי זיכרון למחשבים. “×–×” נולד כתוצאה משיתוף פעולה שלנו עם חברת אם-סיסטמס, לפני שהיא נרכשה על ידי סאן-דיסק. צורת העבודה היא בדרך כלל מתן רישיון לחברה מסוימת להשתמש בפטנט, ואנחנו מקבלים תמורת ×–×” תמלוגים ממכירות המוצר. אצלנו מתחלק הכסף בין האוניברסיטה לבין הממציא עצמו. לקופתה של אוניברסיטת תל אביב נכנסים מדי שנה מיליוני דולרים רק בזכות הפטנטים האלה”.

תעשיות הביטחון והעלייה מרוסיה

יהודים מרוסיה מגיעים לישראל, ×©× ×•×ª ×”-90

שאלה מעניינת מאוד היא מדוע כל ×–×” קורה דווקא בישראל. לדעת לוצאטו, התשתית הטכנולוגית המפוארת בישראל חייבת הרבה למערכת הביטחון, על שלל אגפיה ושלוחותיה, כולל רפאל, המכון הביולוגי והתעשייה אווירית, שבמשך שנים מכשירה עובדים בתחומי המדע והטכנולוגיה. “ברוב המדינות בעולם ×–×” לא קיים”, היא אומרת, “וביחס לגודל המדינה, יש לזה משקל רב. עניין נוסף הוא העלייה הגדולה מברית המועצות בתחילת שנות ×”-90, שהתאפיינה בעולים משכילים מאוד. 40% מהם באו לכאן עם תואר אקדמי בתחומים מדעיים ובהנדסה. ×–×” ×”×™×” משמעותי מאוד. ולזה אפשר עוד להוסיף את העובדה שהאוניברסיטאות הישראליות בתחומים של טכנולוגיה ומדעי הטבע נחשבות לטובות מאוד”.

בהחלט אפשר לומר שהמוח הישראלי ממציא לנו פטנטים, אומר נועם. “אנחנו חברה מאוד יצירתית, וברור לכל שישראל היא מדינה שחייבת להשקיע בטכנולוגיה ובמחקר ופיתוח, כדי שנמשיך להיות איפה שאנחנו ושלא נלך אחורה. כשמסתכלים על העשור האחרון, אנחנו רואים עלייה במספר הבקשות לפטנטים”. ישראל היא מעצמה אמיתית, מוסיף גם ויינפלד.

ולנועם יש אפילו חלום: להקים בירושלים מרכז טכנולוגי בינלאומי עם 1,000 בוחני פטנטים, שיעניקו שירותים לחברות וממציאים ישראלים, אבל גם כאלה מכל העולם. “לפני חמש שנים היו ברשות הפטנטים 30 בוחני פטנטים”, הוא אומר, “וכבר כיום אנחנו מתקרבים ל-100. אלה המדענים שצריכים להחליט אם המצאה מסוימת באמת ראויה לקבל מעמד של פטנט. לישראל יש היום בעיה של בריחת מוחות, והמדינה מנסה מדי פעם ליישם תוכניות של החזרת מדענים. למה שלא נהפוך את ירושלים למרכז לבחינת פטנטים? יש בעולם מחסור בבוחני פטנטים, ומצד שני יש מיליוני פטנטים שמחכים לבחינה. ×–×” מהלך פשוט מאוד, שעשוי להחזיר הרבה מאוד מדענים מכל העולם לישראל”.