ב-1 ביולי שודר ראיון עמי בתוכניתו של שמעון פרנס בטלוויזיה החינוכית, “חלום לים התיכון”, המוקדשת להיבטים שונים של תרבויות הים התיכון. הראיון עסק בדמותו המרתקת של ראש ממשלת איטליה, סילביו ברלוסקוני, ובסקרנות שהוא מעורר בעולם כולו. כיצד מנהיג מצחיק ומוזר כמו ברלוסקוני מצליח להנהיג את אחת המדינות החשובות באירופה כבר שנים רבות כל כך? כיצד מושפעת דמותו מהקישור התמידי שעושים בינו לבין המאפיה באיטליה? מה האמת מאחורי פרשות השחיתות האינסופיות שלו ומאחורי הסתבכויותיו החוזרות ונשנות עם נשים מכל הגילאים?
הראיון עסק גם בסרט תיעודי של במאי איטלקי-שבדי, אריק גנדיני, שהוקרן בפסטיבל “דוקאביב” האחרון בתל אביב. לפי הסרט “וידאוקרטיה”, חלק משמעותי מיכולתו של ברלוסקוני לשלוט באיטליה נובע ממעמדו הבכיר בתעשיית הטלוויזיה. כחלק מהאימפריה העסקית שלו, הוא שולט בכמחצית מהשוק, ובתוקף תפקידו כראש הרשות המבצעת הוא משפיע גם על רשות השידור האיטלקית. השפעה מרחיקת לכת כזאת לראש מדינה היא חסרת תקדים בעולם המערבי. (לכתבה קודמת על הסרט ראו כאן).
אחד האנשים הראשונים שקיבלו לידיהם את הדוקטורט החדש של נחמן שי היה דווקא בנימין נתניהו. שי החליט להביא ללשכת ראש הממשלה באופן אישי עותק של המסמך בן 500 העמודים, שמנתח בפרטי פרטים את מצב ההסברה הישראלית, אולי משום שהשניים הולכים דרך ארוכה ביחד עוד מכהונתם המשותפת בשגרירות ישראל בוושינגטון, ואולי משום שאם יש מישהו שמבין דבר או שניים בענייני תקשורת – הרי זה נתניהו.
הפגישה בלשכת ראש הממשלה בירושלים התקיימה בתחילת מרץ, בזמן שסגן נשיא ארה”ב, ג’ו ביידן, ביקר בישראל. שניים מהדוברים היותר מיומנים של ישראל דנו במעמדה הבינלאומי של המדינה, כאשר לפתע נכנס לחדר ניר חפץ, ראש מערך ההסברה הלאומי, עם ידיעה שבדיוק עלתה באתר האינטרנט של ynet על אישור 1,600 יחידות דיור לבנייה במזרח ירושלים. זו היתה הפעם הראשונה שנתניהו למד על הפרשה, אם כי בימים שלאחר מכן הוא נדרש לתמרונים קואליציוניים ודיפלומטיים קדחתניים כדי לשכך את הרוחות שהתלהטו בעקבותיה. …
מה שיש לגיטה שהגל להגיד צריך לעניין כל ישראלי. אמנסטי אינטרנשיונל, הארגון שבו מילאה תפקיד בכיר עד לא מזמן, נוקט קו תוקפני מאוד כלפי מדיניותה של ישראל, והסב לה נזק תדמיתי קשה בשנים האחרונות. יחד עם ארגונים אחרים, דוגמת עדאלה ובצלם, היווה אמנסטי את המסד המרכזי לדו”ח גולדסטון, שהאשים את ישראל בפשעי מלחמה ובהפרות קשות של זכויות אדם. אלא שאם הגברת שהגל מדייקת באבחנותיה, לא דאגה לזכויות אדם מכתיבה את קביעות אמנסטי, אלא דווקא דעות פוליטיות.
מה שיש לגיטה שהגל להגיד צריך לעניין גם את כל מי שאכפת לו באמת מזכויות אדם. שהגל, שנבעטה מהארגון לפני כמה חודשים ברעש גדול בגלל שהעיזה למתוח עליו ביקורת, אומרת שאמנסטי הפסיק למעשה להיות כלי במאבק נגד דיקטטורות ומשטרים חשוכים, והתחיל למרבה הצער להידמות להם יותר ויותר, לפחות בכל הנוגע ליכולתו להתמודד עם ביקורת. ואת זה אומרת ראש מחלקה לשעבר בארגון, שהיתה ממונה על השוויון בין המינים ושהקדישה את כל חייה למאבק בדיכוי ובאפליה מכל הסוגים והמינים. אותה לא צריך ללמד מה זה זכויות אדם. …
הבריטים, מתברר, רגישים מאוד לכבוד הלאומי שלהם. הם לא יסכימו שיעלילו עליהם עלילות או שמישהו יפגע במותג המכובד “בריטניה”. אפילו אם מדובר במקרה בנשיא ארה”ב ברק אובמה, ואפילו אם לפחות חלק מהטענות שלו נשמעות לגמרי הגיוניות.
החיכוכים בין שני הצדדים החלו בגלל כתם הנפט שמתפשט זה חודשיים במפרץ מקסיקו, קרוב מאוד לחופי ארה”ב. פיצוץ שאירע באסדת קידוח נפט של חברת האנרגיה BP גרם למותם של 11 בני אדם, ולדליפת לפחות 2 מיליון חביות נפט לים עד עתה. שטח האוקיינוס שהוצף בנפט הוא כ-6,500 קמ”ר – כשליש משטחה של מדינת ישראל – ובארה”ב מחשיבים את האסון האקולוגי הזה לאחד החמורים בהיסטוריה, קשה הרבה יותר מהדליפה שאירעה עם שקיעת המיכלית אקסון ואלדז מול חופי אלסקה ב-1989. …
האלימות שמפעיל המיעוט המוסלמי באירופה משפיעה על עמדת היבשת כלפי הסכסוך במזרח התיכון – כך מודים שלושה שרי חוץ אירופים חשובים במאמר שמתפרסם הבוקר בעיתון “ניו יורק טיימס”. בהודאה נדירה מסבירים ברנאר קושנר (צרפת), פרנקו פרטיני (איטליה) ומיגל אנחל מורטינוס (ספרד), כי “…אסור לתת לטרגדיה (הכוונה למשט בעזה) ליצור את התנאים להחרפה נוספת באלימות במזרח התיכון או באירופה (ההדגשה שלי)”. למיטב ידיעתי, זו הפעם הראשונה שבה פוליטיקאים אירופים בדרג בכיר כל כך מביעים חשש מפורש מגל של אלימות ביבשת, וקושרים אותה באופן ישיר למדיניות שהם נוקטים כלפי הסכסוך.
במערב אירופה חיים כ-20 מיליון מוסלמים (לפי הערכות מתונות), ועוד כמיליון יהודים. המוסלמים הם רק כ-4% מאוכלוסיית אירופה, אך הם מרוכזים בדרך כלל באזורים עירוניים, שם חלקם באוכלוסייה גבוה הרבה יותר. כך לדוגמה, במרסיי שבצרפת המוסלמים מהווים 20%, בבריסל 17%, בברדפורד שבאנגליה 16% ובמלמו שבשבדיה 20%. …
האסימון נפל למרקוס איילנברג לפני קצת יותר משנה. “הבנתי שאני לא יכול יותר להישאר בשבדיה”, הוא אומר. “זו פשוט לא מדינה טובה ליהודים. לא הרגשתי בטוח יותר, ואין שם שום עתיד מבחינתי. אני לא יכול לגדל את הילדים שלי כיהודים, והמצב רק יילך ויחמיר. כבר היום יהודים פוחדים לומר שהם יהודים, ואם מראיינים אותם בטלוויזיה או בעיתון, הם נותנים שמות בדויים. הם פוחדים שאחרי זה יבואו וירביצו להם. מקללים אותם ברחוב, ולאף אחד לא אכפת. אתה מבין מה אני אומר? אנחנו מדברים על שבדיה הנפלאה והדמוקרטית, שנת 2010. זה פשוט מטורף”.
איילנברג החליט שהספיק לו, ולפני כחודש החליט לעשות עלייה יחד עם אשתו ושני ילדיו. הוא עזב חיים נוחים ומשרה נחשקת במשרד עורכי דין יוקרתי, בית גדול בעיר מלמו וטויוטה אוונסיס סטיישן, וכל זה בגיל 33. הוא גר עכשיו בדירה שכורה במודיעין, אבל עבודה חדשה עוד אין, וגם לא גן לילדים. הוא מבלה שעות ארוכות במסדרונות הביורוקרטיה הישראלית, אבל נשמע נחוש כסלע: “יש יהודים במלמו שהחליטו אחרת ממני. יש כאלה שמוכנים אולי לוותר על הזהות היהודית שלהם. יש כאלה שחושבים שאם הם יפסיקו ללכת לבית הכנסת או ירשמו את הילדים לגן כללי ולא יהודי, אז יפסיקו לזהות אותם כיהודים. אבל אני לא מוכן לזה. מבחינתי העובדה שמדינה דמוקרטית כמו שבדיה לא מסוגלת יותר להעניק למשפחה שלי תחושת ביטחון ולקהילה היהודית אווירה נורמלית – זו תופעה בלתי נסבלת”. …
הפילוסוף היהודי-צרפתי ברנאר אנרי-לוי פתח הערב שלושה ימים של דיונים בחסות המכון הצרפתי בתל אביב ועיתון “הארץ” בנאום סוחף על חיוניותה וכוחה של הדמוקרטיה הישראלית. אנרי-לוי, תיאטרלי ומלא פאתוס כתמיד, כינה את ישראל שוב ושוב “נס” והסביר מדוע לדעתו היא עומדת בשורה אחת עם הדמוקרטיות הגדולות בעולם.
אנרי-לוי ציין בתחילת נאומו כי לנוכח מסע הדה-לגיטימציה האובססיבי המתרחש כיום כלפי ישראל באירופה ובעולם כולו, הוא חש מחויבות להעלות על נס את הדמוקרטיה הישראלית – ועוד לעשות זאת בתל אביב. מלבד העובדה הברורה מאליה כי ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, ציין אנרי-לוי עוד שתי סיבות לפחות לעובדת היותה “נס” ודוגמה יוצאת דופן בקורות האנושות. …
שמו של ראש ממשלת הולנד הבא עשוי להיות מר כהן. אם יתאמתו סקרי דעת הקהל לקראת הבחירות שייערכו ב-9 ביוני, יש סיכויים טובים שיוב כהן, מנהיג מפלגת הלייבור וראש עיריית אמסטרדם לשעבר, יצליח להרכיב קואליציה ולהיות היהודי היחיד כיום באירופה בתפקיד ראש ממשלה.
כהן, בן 63, לא ממש שומר מצוות, ולמעשה הוא ממעט להתייחס לענייניה של הקהילה היהודית או אפילו למדיניותה של מדינת ישראל. באחת הפעמים היחידות שבהן התייחס למוצאו היהודי, בנאום לרגל קבלת פרס באוניברסיטת ליידן בנובמבר 2002, הסביר כהן כי החוויות שעברה משפחתו בזמן השואה, כאשר אמו היהודייה נרדפה על ידי הנאצים, עיצבו את תפישת עולמו דווקא כלפי המוסלמים. …
מטוס ללא טייס שמופעל על ידי הצבא האמריקאי להתנקשויות
מטוס של חיל האוויר מבחין במבוקש בכיר על גג בית. המבוקש הנ”ל עומד בראש רשימות החיסול של הצבא מזה זמן רב, בגלל אינספור פעולות טרור שלהן הוא אחראי. מותם של עשרות אנשים רשום על שמו. המטוס מבקש רשות לירות על המבוקש, אלא שאז הוא מבחין באשה צעירה, ככל הנראה רעייתו של המבוקש, ניגשת לעברו ומתחילה לעסות את גבו. מה עושים עכשיו – יורים או לא? ומה אומר החוק – צעד לגיטימי במלחמה בטרור או פשע מלחמה בלתי נסלח?
לממשל האמריקאי, מתברר, אין בכלל ספקות. בראיון נדיר שהעניק לעיתון “וושינגטון פוסט”, סיפר ראש סוכנות הביון המרכזית (CIA), ליאון פאנטה, כיצד אישר בדיוק במצב כזה לחסל את המבוקש. זה היה בבוקר 5 באוגוסט 2009, והמבוקש המדובר הוא בייטולה מחסוד, שהיה מנהיג בכיר בטליבאן והמבוקש מספר אחת של הצבא האמריקאי בפקיסטאן. מאחוריו היו פעולות טרור רבות ואחריות להפעלתם של עשרות מחבלים מתאבדים. …
קל מאוד לשלוח אצבע מאשימה לאחרים, אבל יותר קשה כנראה להתבונן במראה. כך לפחות מתברר מהחקירה המתנהלת בימים אלה בספרד נגד השופט בלתסאר גרסון, מי שניסה בשנים האחרונות להעמיד לדין מנהיגים מכל העולם וכעת מוצא את עצמו דווקא על ספסל הנאשמים.
מערכת המשפט הספרדית אימצה לעצמה תדמית של לוחמת בלתי מתפשרת במקרים של הפרת זכויות אדם. תחת עיקרון הסמכות האוניברסאלית, ביקשה ספרד בשנים האחרונות להעמיד לדין בכירים בממשל האמריקאי (בהם שר המשפטים לשעבר אלברטו גונזאלס) בגין טענות לעינויים במתקן הכליאה בגואנטנאמו, כמו גם בכירים ישראלים (בהם בנימין בן אליעזר ודן חלוץ) בגין ההתנקשות בסלאח שחאדה בעזה ביולי 2002. כעת מתברר כי בספרד מותר לחקור את כולם – חוץ מאשר את הספרדים עצמם. …
