9.2.2010

אמנסטי בשירות הטליבאן

מתברר כי ארגונים לזכויות אדם, שמשוכנעים שהם מקדמים את הצדק והדמוקרטיה אך בפועל מקדמים אג’נדות טוטליטריות וקיצוניות, אינם תופעה ייחודית לישראל.

אמנסטי אינטרנשיונל

אחד הארגונים האלה הוא אמנסטי אינטרנשיונל – בתחילת השבוע נחשף כי הארגון מעניק חסות למועזם בג (Moazzam Begg), שמכונה בבריטניה “התומך המפורסם ביותר של הטליבאן”.

בג הוא אזרח בריטי בן 43, שנעצר ב-2002 על ידי הצבא האמריקאי באפגניסטאן ונכלא עד 2005 במתקן הכליאה במפרץ גואנטנאמו שבקובה. לפי העיתון “טיימס”, יצא בג למחנה אימונים באפגניסטאן עוד בשנת 1993, שם הסביר לו מדריכו הרוחני כי “הג’יהאד הוא סם שמותר בצריכה”. הוא ציטט בפניו בהתלהבות לוחמים צ’צ’נים, שלפיהם “רוב האנשים בוחרים בחיים כדרך אל המוות, אבל אנחנו בוחרים במוות כדרך אל החיים”.

בג הצהיר כי “הביקור באפגניסטאן הוא חוויה ששינתה את חייו” וכי פגש במדינה דמויות מופת שהרשימו אותו ושימשו לו השראה. עד כדי כך, שבשנת 2001, בשיא שלטון הטליבאן, הוא מחליט לקחת את אשתו וילדיו ולעבור לגור באפגניסטאן. זו כידוע תקופה שבה כל הילדות מושלכות החוצה מבתי הספר בצו הטליבאן, נשים מוצאות להורג באצטדיונים ופסלי בודהה של מאות שנים מפוצצים לראווה. בג מצהיר על התקופה הזאת, כי “לטליבאן היו כמה הישגים – בתחום הצדק החברתי ושמירת הערכים המסורתיים המוסלמיים”.

בג נעצר על ידי הצבא האמריקאי בגין אימונים שעבר במתקנים של אל-קאעדה באפגניסטאן, אך שוחרר כעבור כשלוש שנים מבלי שנשפט. כששב לבריטניה, החליט להקים את ארגון Cageprisoners, להגנה על זכויותיהם של אסירים מוסלמים, ונהפך לאחד הקולות הבולטים ביותר נגד מדיניות המעצר האמריקאית בגואנטנאמו.

מתוקף זה הצטרף לפני כחודש לנציגים של ארגון אמנסטי בפגישה במעון ראש הממשלה הבריטי ברחוב דאונינג 10, וכעת הוא מקיים מסע ברחבי אירופה – תחת חסותה של אמנסטי – כדי לשכנע את ממשלות המערב לקבל לתחומן אסירים שישוחררו מגואנטנאמו.

מיהם האסירים למשל שארגונו של בג פועל למענם? אחד מהם הוא אנוואר אל-אוואלקי, מדריכו הרוחני של הניגרי שניסה לפוצץ מטוס מעל דטרויט בערב חג המולד האחרון ומי שקרא לרצוח את הקריקטוריסט הדני שהעיז לצייר את מוחמד. דמויות נוספות המופיעות באתר האינטרנט של הארגון כוללות את חליד שייח מוחמד (הנאשם בתכנון פיגועי 11 בספטמבר) ואבו קטאדה (מטיף הנחשב לנציגו של בן לאדן באירופה).

הפרשה כולה הובאה לידיעת הציבור הבריטי על ידי אישיות בכירה באמנסטי אינטרנשיונל, גיטה שחגל, המכהנת בתפקיד ראש המחלקה לשוויון בין המינים בהנהלת אמנסטי. במכתב פנימי ששיגרה שחגל, היא כתבה כי אמנסטי החליטה להציב את זכויות האדם של אנשי אל-קאעדה מעל לזכויות האדם של קורבנותיהם. עוד האשימה שחגל, כי שיתוף הפעולה עם בג פוגע עמוקות במוניטין של אמנסטי.

לפי שחגל, במסווה של דאגה לזכויות אדם, הסכימה אמנסטי לתת חסות לאדם שכל הווייתו ופעילותו רחוקה מרחק רב מדאגה לזכויות אדם. “הקמפיין המשותף עם בג מהווה איום לזכויות האדם”, כתבה שחגל, “להופיע על במה משותפת עם התומך המפורסם ביותר בבריטניה של הטליבאן, ולהתייחס אליו כאל מגן זכויות אדם – זו טעות חמורה בשיקול הדעת. זה לגיטימי להאזין לחוויותיו כאסיר לשעבר בגואנטנאמו, אבל זו טעות חמורה להעניק לגיטימציה ולשתף פעולה עם מי שהביע את תמיכתו בטליבאן”.

אמנסטי הוא ארגון רב זכויות, שפעל בעבר ועדיין פועל למען שמירה על זכויות האדם במשטרים דיקטטוריים דוגמת סין, בורמה ואיראן. כיצד ניצן להסביר את התייצבותו שכם אל שכם עם אדם דוגמת בג, דווקא במדינה דמוקרטית? לפי שחגל, ההסבר לכך הוא שבאמנסטי חוששים להיחשב לגזענים ולאיסלאמופובים, ולכן מאפשרים לארגונים כמו זה של בג להשתלט על האג’נדה שלהם.

ויש אגב אקורד סיום צורם, שכן מתברר שגם בבריטניה ארגוני זכויות אדם לא אוהבים ביקורת: כמה שעות לאחר שהפרשה התפוצצה בעיתונות הבריטית, החליטה הנהלת אמנסטי להשעות את שחגל מתפקידה. כן – אמנסטי העדיפה להעיף משורותיה עורכת דין ופעילת זכויות אדם אמיתית עם רקורד של 20 שנה, ולהמשיך לעבוד בשיתוף פעולה עם תומכים מוצהרים של הטליבאן.

לדיווח בעיתון “טיימס”, ראו כאן וכאן.

לקריאת ההודעה ששיגרה שחגל לאחר פיטוריה ובה תיאור המקרה, ראו כאן.

לקריאת התגובה של אמנסטי, ראו כאן.

תגובה אחת

  1. כדאי גם לקרוא את מה שכתב כריסטופר היצ’נס על הנושא: http://www.slate.com/id/2244802

הוסף תגובה